תפריט נגישות

עמוד להצגת פריט מידע

חירבת זכריה

חירבת זכריה

(בית אסכאריה). כפר קטן על גבעה ברום כ-995 מ' מעל לפני-הים, ממזרח לכביש שבין אלון שבות לראש צורים (נ"צ 1617.1190). זהו כפר-בת של הכפר ארטאס. בנייני הכפר בנויים בחלקם הגדול על-גבי מערות (בהן גם קולומבריום) ושרידים קדומים. מסגד הכפר, הנקרא "א-נבי זכריה", בנוי על שרידי כנסיה ביזנטית. פרטים ארכיטקטוניים ממנה שרדו בחצרו ועל גגו של המסגד. בסקר ארכיאולוגי שנערך במקום נמצאו חרסים מן התקופה ההלניסטית, מן התקופה הרומית, מן התקופה הביזנטית (עיקר הממצא), מימי הביניים ומן התקופה העות'מאנית.
מציאתם של חרסים מן התקופה ההלניסטית מאשר את זיהוי המקום עם בית זכריה של ימי בית חשמונאי, שבקרבתו נערך קרב מכריע בין יהודה המקבי לצבא הסלבקי (ע"ע בית צור). בזכות קדושתו של א-נבי זכריה נשתמרו סביבו כמה עצים, שריד יפה של החורש הים-תיכוני האופייני לאזורים ההרריים הגבוהים של הארץ.
בתחילת מלחמת העצמאות, לאחר ההתקפה של "שיירת העשרה" (כ"ח כסלו תש"ח - 11.12.1947), ננטש הכפר ותושביו חזרו לכפר-האם שלהם. המקום נתפס בידי אנשי הפלמ"ח והפך למשלט.
בקרב ג' בשבט תש"ח (14.1.1948) התקיפו אנשי הכנופיות בפיקוד עבד אל-קדר אל-חסיני את המשלט במטרה לבתר את הגוש השניים. לאחר כמה הסתערויות שנהדפו, בעת שהאויב היה נתון בהתארגנות לקראת הסתערות נוספת, הותקף במפתיע על-ידי מחלקת הפלמ"ח שיצאה מעין צורים ומרבדים.
האויב נסוג והשאיר חללים ופצועים רבים בשטח. לזכרו של יהושע מרקס, אחד הסטודנטים המגויסים שנפל במשלט בקרב זה, קראו חבריו למקום "מצודת יהושע". ביום ה' באייר, כשהתנהל המשא-ומתן עם נציגי הצלב האדום על תנאי הכניעה והפינוי, ניסו המוני הכפריים הערביים להסתער על המשלט. מגיניו עצרו את המסתערים ולבסוף פונו ונלקחו לשבי, יחד עם שאר לוחמי הגוש.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה