אוכף צר המקשר את גבעת כפר עציון לגבעה ברום 967 מ' מעל לפני-הים (נ"צ 1601.1171). על גבי אוכף זה סלולה דרך, המחברת את גוש עציון אל הכפר בית אמאר. כאן גם עברה כנראה דרך קדומה, שהיתה סעיף של דרך ההר הראשית. באוכף עובר גם קו פרשת-המים הארצית.
אדמת האוכף וסביבתו היתה שייכת למשפחת אחד ממח'תארי הכפר ארטאס (ומכאן כינויו). הקק"ל רכשה חלק מאדמות אלו ועליו ניטע המטע של כפר עציון. בראשית מלחמת העצמאות, באמצע דצמבר 1947 לאחר ההתפרעות הערבית במרכז המסחרי בירושלים והתערערות המצב הבטחוני בסביבת הגוש, הוקמה בגבעה נ"ג 976 שמעבר לאוכף עמדה. זו הפכה לקראת סוף המערכה למשלט של ממש - ובקרבתו הוקם משלט נוסף. שני המשלטים האלה, בגלל שליטתם הטופוגראפית ומיקומם על הדרך הבאה מכיוון בית אמאר, היו מטרה חוזרת ונשנית להתקפות על גוש עציון. הם נכבשו בקרב כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) בהתקפת משוריינים נושאי-תותחים וחיל רגלים, אך חזרו ונתפסו על-ידי מגיני הגוש בתום הקרב. בג' באייר נפלו בשנית בידי האויב, והוא מיקם בהם את משורייניו; אלה המטירו אש לעבר כפר עציון במשך כל הקרב האחרון בשנת תש"ם ניטע מטע חדש של כפר עציון באדמות האוכף.