אלבום תמונות
בעוברנו בכביש הבטון החדש מירושלים לדרום בסמוך לאתר הנצחה משטרת לטרון ומנגד למנזר השתקנים נפנה ראשנו ימינה ומעבר לכביש ,עומד בודד מבנה ביטון שהינו הזכר הבודד למחנה המעצר לטרון.
ממחנות המעצר לטרון א' – ב' הוקמו ע"י הבריטים בשנים 1940 ו- 1942,למטרת כליאתם של שבויי מלחמה איטלקים וגרמנים, אשר הגיעו באלפיהם מאתרי הקרבות באזור לוב . ובמהלך השנים 1942 – 1948 נכלאו במחנות אלפי מתושבי הארץ.
מחנה ב' (המרכזי) היו בו ארבעה מחנות משנה:
מחנה משנה א' – אסירי המחתרות היהודים, חברי "ההגנה", האצ"ל והלח"י.
האסירים משלושת המחתרות נכלאו משנת 1942, לאחר שנקטו בפעולות כנגד הבריטים , בעקבות גזרות הספר הלבן ומניעת עלייתם של ניצולי השואה לא"י.
מחנה משנה ב' – שבויי מלחמה איטלקים וגרמנים.
מחנה משנה ג' – אסירים אזרחים זרים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים.
מחנה משנה ד' – אסירים ערבים שהשתתפו במרד הערבי בשנים 1936-1939, ובהמשך שתפו פעולה עם הנאצים , ופעלו כנגד הבריטים.
ב-1 נובמבר 1943 - התבצעה בריחה נועזת של 20 אנשי לח"י אשר חפרו מנהרה באורך 76 מ' מתחת לאפם של הבריטים אשר הדהימה בתעוזתה ובתחכומה את האימפריה הבריטית כולה.
באוקטובר 1944 - במבצע חשאי של הבריטים, הוגלו מן המחנה 251 אנשי לח"י ואצ"ל למחנות מעצר באפריקה.
ב-29 ביוני 1946 - "השבת השחורה", נכלאו במקום עשרות ממנהיגי היישוב, בהם משה שרת (שרתוק), דוד הכהן, דוד רמז,דב יוסף וד"ר פון ויזל.המבצע נועד לשתק את ארגון ההגנה ע"י החרמת מחסני נשק ומעצרים המוניים ,בעיקר אנשי פלמ"ח ,כדי לפורר את הנהגת היישובית ע"י מעצר ראשיה למשך ארבעה חודשים.
ב-5 באוגוסט 1947 - נכלאו כמה ראשי ערים בהם: ראש עירית ת"א – ישראל רוקח, ראש עיריית נתניה – עובד בן-עמי וראש עיריית רמת-גן – אברהם קריניצי.
באפריל 1948 - פונו האסירים היהודים מהמחנה למחנה המעצר בעתלית, עקב מקומו העויין של המחנה ויחס העצירים הערביים. בעקבות פינוי היהודים, נהרס המחנה ע"י אסירים ערבים שברחו מהמקום.
היום השריד היחיד למחנה היינו עמדת השער למחנה הניצבת בודדה ששטחה חקלאי של קיבוץ נחשון.
המועצה לשימור מבנים ואתרים בשיתוף כל הארגונים שלחמו נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל מטפלים בהקמת אתר הנצחה למחנה המעצר לטרון.