להורים של שי, כל השלום והברכה.
אני נפתלי מרכוס, הייתי מ"כ עם, ליתר דיוק, זכיתי להיות מפקד ביחד עם שי לתקופה של חודשים רבים, להירטב בגשם, להשתזף בשמש, ולישון יחד באותו אוהל ולכן יש כמה דברים שהייתי רוצה לומר לכם.
בנכם היה "מלח הארץ", גם מבחינת האידיאלים של הגנה על המולדת, גם מבחינה מוסרית, מבחינת יחס לחברים ולפקודים, ותקצר היריעה מלספר בשבחו.
רק זאת אומר. למדתי משי מה זו נתינה לזולת בלי לצפות לקבל בחזרה. למדתי מה זו שמחת חיים. למדתי מה זו אהבה לאדם באשר הוא, ולמדתי מהי סליחה, אף כשאדם עשה לו רע.
בנכם היה "תפארת אדם". עליכם להתפאר שגידלתם בן כזה. ודאי זה מעיד גם עליכם ההורים, על החינוך לערכים, לאהבה, לסובלנות ולנתינה...
מעריך ומוקיר
סמ"ר נפתלי מרכוס
מצפה יריחו.
(קטע מתוך מכתב, ששלח נפתלי מרכוס, חבר של שי מהשירות הסדיר)