שלמה סלימאן צובארה בן ניסים ז"ל

קורות חיים

שלמה, בן ר' ניסים ורינה, נולד בשנת תרס"ט (1909) בבני חג'ג'-אל-חימה, תימן. למד בחדר לימודי משנה וגמרא והיה תלמיד חכם בקי בתורה.

משבגר, עבד למחייתו כרצען ונחשב לבעל מלאכה מומחה, המקפיד לבצע כל עבודה במקצועיות ובדייקנות.

הוא עלה לארץ בשנת 1949 עם אשתו חממה וחמשת ילדיהם: זכריה, דוד, יוסף, חיים ושרה. המשפחה התיישבה במושב נחם שבפרוזדור ירושלים. כאן התגייס שלמה לשורות הקרן קיימת לישראל ועסק בייעור הרי ירושלים: יער הקדושים ויער הנשיאים. היה איש חרוץ, שיצא בכל יום מביתו בשעה שלוש לפנות בוקר למקום עבודתו, כשהוא מתפלל תפילת שחרית בדרכו.

בליל שבת כ"ז באדר תשט"ז (09.03.1956), ישב שלמה בביתו כמנהגו, למד משנה לאור עששית ועיין בספר עין-יעקב, כשלפתע שמע רחש מתחת לבית. בניו היו באותה עת בישיבה בירושלים ובבית היו רק אשתו ובתו הצעירה. שלמה, שלא ידע שמחבלים ארבו מתחת לביתו, פנה לפתוח את התריס ולבדוק את פשר הרעש, כשלפתע נשמע צרור של נשק אוטומטי. שלמה נפגע וכוסה בדם. בשארית כוחותיו, כשהוא נתמך בקירות, רשם על הקיר: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני".

האמבולנס שהוזעק הגיע רק כעבור מספר שעות, מאוחר מדי. מילותיו האחרונות של שלמה, בטרם מת, היו: "שימרו על האישה שלי וילדי".

שלמה היה בן 47 במותו. הוא הובא למנוחות בהר המנוחות, בבית העלמין גבעת שאול, ירושלים.