בן למשפחה ירושלמית המושרשת בה חמשה דורות, וראשונה נמנו על בוני השכונות הראשונות בבירה, שומרת מסורת ומצוות, ונאמנה לציון, האב הנו רב, ויחד עם זאת עוסק במסחר, אח ואחות עוסקים בהוראה ועתונות.
למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובית ספר פרידמן בירושלים. במקומות אלה רכש השכלה תורנית וכללית. היה חבר בתנועת בית"ר ובשלשת השנים האחרונות לחייו היה בישובי ספר ולבסוף קשר את גורלו במשק במבואות ביתר. משחר ילדותו גלה נטיה מיוחדת לעסק בהגנה על מולדתו וגלה פעילות לגבי אמון צבאי, מכאן שאיפתו להצטרף ככל המוקדם לצה"ל, ורצונו להכשרה בנח"ל בכדי להשאר בישובי ספר. היה מכונן בכשר ארגון ופקוד שמצא את ביטויו עוד בכתות הראשונות בביה"ס ואח"כ בשדות ובמשק.
התמסרותו להורים, לאחים, ולחברים היתה ללא סייג, ראשון להתנדבות בכל פעולה, שמירה ועבודה, ולא ידע כל רתיעה.
צוין ע"י מחנכיו כבעל כשרון ותפיסה מיוחדת, כשרו בהסתגלות לעבודה נתגלה בכל שטח בו טפל.
היה בעל לב טוב אשר ממש קשה היה למצוא כדוגמתו. הרגש שהוא ספוג בטוב עד שעבר על גדותיו. את כל מרצו היה מוכן לתת עבור הזולת. לב רגיש היה שהתרגש למראה צרת חבריו, והיה משתדל להיטיב עמו בגבול יכלתו. גורלו ומזלו התאכזר לו, ומאוד סבל בחייו הקצרים אך בהיות תכונתו להיות עליז ושמח, לא הכירו את מר גורלו.
כשרונותיו הטובים העמידוהו תמיד בראש המצטיינים, בכל כתה ובי"ס שלמד. ידוע בלמוד קשה ומסובך, אשר רק בעלי כשרון מסוגלים להבינו. הוא סכם את דבריו כי לפניו כשרון חי וער אשר ענג הוא להשתעשע אתו. במלאת לו 13 שנים, בחגיגות הבר מצוה למדתיו דרשה פלפולית בתלמוד, ועדין הנני נתון תחת הרושם העז שעשה עלי טוב כשרונו. באיזו שמחה ועליצות חזר, והשמיע את הפלפול ובאיזה הבנה מיוחדת ממש את הדברים שיצאו מלוטשים מאירים ושמחים, אשר כל שומעיו נהנו באופן מיוחד. אפשר להמשיך בשרטוט דמותו אך אנו מסוגלים ומאוד כואב הלב להעלות את הרעיון כי הפרח הנחמד נקטף תוך לבלובו בצורה כה אכזרית.