בן אסתר ודוד. נולד ביום י"ט בסיוון תשל"ג (19.6.1973), בירושלים, בן רביעי למשפחה בת חמישה ילדים, שהתגוררה במושב תעוז. שנות חייו הראשונות עברו עליו במחיצת אמו, עקרת בית ומנהלת משק זעיר, שהקדישה זמן רב לחינוך ילדיה. שרון החל את לימודיו היסודיים בבית-הספר "מתתיהו" במושב צלפון, סמוך למקום מגוריו
והמשיך בבית-הספר הממלכתי-דתי, "אבן העזר", במושב נחם, שם סיים את חטיבת הביניים והתיכון. מילדותו, גילה עניין רב במוסיקה. היה לו אוסף גדול של תקליטים וקלטות, שאהב להאזין להם. שרון השתייך לתנועת "בני עקיבא" והשתתף בפעילות החברתית של התנועה. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל כבר היו אחיו ואחותו, הגדולים ממנו, נשואים והוא נשאר בבית עם אחותו, שהיתה ילדה קטנה. שרון התלבט בין רצונו לשרת ביחידה קרבית לבין הצורך לעזור לבני ביתו, שחיו במצוקה קשה. הוא היה התומך העיקרי במשפחתו, שאביו התקשה לפרנסה. שרון עבד אז במשק המשפחתי ואף יצא לעבוד
בשיפוץ בתים.
בראשית מרץ 1992 התגייס שרון לצה"ל. הוא עבר אימונים בסיסיים ולאחר שסיים קורס נהיגה הוצב בפיקוד מרכז כנהג אישי של מפקד יחידה. בכל תקופת שירותו בצה"ל היה שרון נהג של אותו מפקד, שידע על המצוקה בביתו ואיפשר לו לצאת לחופשות לעתים קרובות. במהלך שירותו הגיע שרון לדרגת סמל. מפקדו,
שהמליץ עליו, סיפר, שהיה חייל אחראי, דייקן, תמיד הגיע בזמן וביצע משימותיו כראוי. בהמלצה אחרת עליו, כתב מפקדו: "הוא היה הנהג הטוב ביותר מאלה שהיו לי אי-פעם, סימפטי, אחראי, מקצועי, ללא בעיות משמעת וללא עבירות תנועה, מסודר, שקדן וניתן היה לסמוך עליו".
בגלל המצב במשפחתו, שירת שרון בכל תקופת שירותו בצה"ל ביחידה סמוכה לביתו וניתנה לו אפשרות להקדיש חלק מזמנו לעבודה במשק המשפחתי. חבריו סיפרו, שלמרות המצוקה הקשה בה חי, לא סר החיוך מעל פניו, צחק הרבה ועורר רושם של צעיר מאושר.
בחול המועד פסח, ביום כ"א בניסן תשנ"ד (2.4.1994), נפל שרון בעת שירותו. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, שני אחים - יחזקאל וגיורא, ושתי אחיות - מרים ושרית.
הרמטכ"ל אהוד ברק, כתב במכתב תנחומים למשפחתו: "שרון תואר על ידי מפקדיו כחייל למופת, אחראי, מסור, איכפתי מאוד, תיפקד ללא דופי ואף מעבר לנדרש ממנו. היה אהוב ומקובל על חבריו ומפקדיו".
מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "אהבנו את שרון מאוד והערכנו אותו כאדם, כחבר וכחייל, שרון שירת ביחידה שירות איכותי והיה חייל לדוגמה. היה אהוד ומקובל מאוד על חיילי היחידה, אשר אהבו אותו והעריכו אותו. פעמים רבות התנדב לעזור ולסייע לחבריו. סמכנו על שרון וידענו שיבצע כל משימה שמוטלת עליו בצורה אחראית ומסורה".
משפחתו הנציחה את זכרו בתרומה לבית הכנסת.