כיהודה מת הכל, הכל שקט הכל נדם.
והכאב הוא כה נורא
כיהודה מת, דעך האור, ואתו החיוך
כי יהודה לא פה.
והבוקר קם ואתו החמה
והכל נדמה כמו יום של חול.
אך יהודה לא כאן, וזה לא אותו הדבר.
עכשיו נושא את יהודה מלאך
ברק בעיניו וחיוך על שפתיו
והכאב פג.
הוא נושא מבטו למטה
ידו מושטת נוגעת לא נוגעת
אל העולם שלמטה, מן העולם הבא
וכולו אומר טוב.
ואנו נותרנו המומים, וכאובים
ויודעים אנו לבטח שיהודה פה
ברוחו, בחיוכו ובנפשו
מעתה ועד עולם.
באהבה רבה
מענת בת אחותך.
דברים אלה מכתבו מיד לאחר מותו של יהודה