בדמעות חנוקות אל קברך ניגשת,
עברו שנים... אך אינני מעכלת...
שאין הוא איתנו דודי יהודה
שם קץ לחייו בלי אומר הסיבה.
איך חלפה לה שנה ועוד שנה
ובכל יום מתייבשת עוד דמעה...
ואיך זה היגיוני שאינני מעכלת
הרי עברו שנים ועודני מהרהרת...
נוגעת אני באותיות החרוטות במצבה
אך הן, שלא כמוך, מחזירות קור, מזילות עד דמעה...
קרה המצבה, שלא כליבך החם, האוהב, שהיה...
קרה המצבה, ובליבי עוד צער ודמעה...
חלפו להן השנים,
וליבי מלא געגועים.
ובכל יום שנזכרת
ובעניי, ובליבי מחפשת...
מחפשת אחר החיוך או העניים
אך לא אמצא... כי אתה בשמיים...
אתה בשמיים, ואני ליד קברך,
אתה בשמיים... מביט עליי מדמעתך...
באהבה אלינור אחייניתך