משה יעקב ז"ל

בס"ד
‏יום ראשון כ"ד תמוז תשס"ח
‏27/07/08

מעמד זה מוקדש באהבה לבעלי משה זכרונו לברכה
אפתח בהודיה לבורא עולם שעזר לי ונתן לי את הכוחות להתמודד עם תהפוכות החיים לאורך כל הדרך. על הטוב ועל הרע, על ימי העצב והשמחה. על הרגע הזה המרגש - לחלוק אתכם את הנצחת זכרו של בעלי, אבינו וסבנו היקר, משה ז"ל.
במקום הזה המיוחד, בחורשה זו ביער המגנים, המשקיף ישר אל ביתנו ועל המושב שמשה אהב מאוד כל ימי חייו.
"כי האדם עץ השדה" - מפסוק זה בתורה שאבתי את הרעיון להנצחה, המתאים למשה ז"ל, שהיה מחובר לאדמה, לשורשים. מושבניק וחקלאי בכל רמ"ח איבריו, איש עבודה אחראי ומסור, אדם עם חזון והגשמה של החלום הציוני של יהדות תימן, שעלו לארץ עם קום המדינה במבצע "כנפי נשרים".
משה היה ילד קטן כשעלה לארץ עם הוריו שחיו בתנאים קשים באותם זמנים והקימו את מושב בקוע בעבודה קשה במטרה להעמיד דור המשך מצליח ומשגשג במדינת ישראל והצליחו.
ביער המגנים מונצחים אנשים שנפלו בהגנה למען המדינה, ומי שמכיר את משה ז"ל היטב, יודע שגם הוא נלחם למען המדינה לא רק בגופו אלא גם בנפשו. משה ז"ל נלחם במלחמות ישראל: בששת-הימים, ההתשה, יום הכיפורים והרבה ימי מילואים שבסופם יצא מהם פגוע נפשית וחלה בהלם קרב. המחלה השפיעה עליו בכל התנהלות חייו: המעשיים, החברתיים והמשפחתיים. עם זאת ולמרות הכל, הצלחנו ביחד לבנות בית, להקים משפחה ולגדל ילדים עם ערכים וחינוך, לדרך ארץ, לתורה ועבודה וגמילות חסדים.
אני גאה בכם מאוד ילדיי היקרים, ומודה לכם מקרב לב לכל אחד ואחת מכם באופן אישי: רם, לירז, אשר, שמיר ושירן. תודה על כל התמיכה והעזרה שנתתם לנו ולי ברגעים הקשים. הצלחנו וזכינו ביחד להיות משפחה תומכת ברגעים של שמחה וגם של עצב. זכינו לראות את המשכיות המשפחה שלנו דרך הנכדים שבני היקר רם וסיון כלתי שיחיו הביאו לעולם. משה ז"ל זכה לראות את הנכדה עדי ולפני כחודשיים נולד הנכד שנקרא איתי-משה על שמו.
משה, ממך שאבתי את הכוחות להתמודד עם כל מצב ובכל מצב. לי אמנם יש תעודת הוראה אך אתה היית המורה שלי לחיים. הענקת לי, לנו, בית חם, ביטחון והגנה. במשך 30 שנה הייתי איתך ולצידך לאורך כל הדרך, ביחד עד הסוף.
במסע החיים האלה, אני ואתה עשינו ביחד וכל אחד לחוד, הרבה למען הבית, המשפחה והחברה.
משה, תודה לך מקרב לב על כל מה שהענקת לי בחייך וגם אחרי מותך.
חלפו שנתיים מיום שהלכת אל עולם האמת, אך אני רואה אותך יום יום דרך הילדים והנכדים, דרך עצי הפרי שנטעת בגינה, הלימונים והאפרסמונים הממשיכים להניב את פירותיהם ואנחנו נהנים מהם בזכותך.
ככל שהזמן עובר אתה חסר לי ולנו יותר. מתגעגעים אליך כל המשפחה.
מי ייתן והמקום הזה יהיה מקום של מפגשים משפחתיים וחברתיים, מקום של אהבה אחווה ורעות, מקום של שלום, שנוכל לשבת ביחד ולהתלכד עם זכרך משה. לראות את יופייה הקסום של הבריאה, את הנוף הטבעי והיפה המשתקף מולנו.
בשמי ובשם ילדיי ונכדיי, אני רוצה להודות מקרב לב לכל משפחת יעקב המורחבת - לגיסים ולגיסות שלי, לכל משפחת לוי - אחיי אחיותיי וגיסותיי ולכל הקהל הנכבד שבא להשתתף עמנו ביום המיוחד הזה, בהנצחת אבן הפינה בחורשה זו, ביער המגנים לזכרו של משה ז"ל, בעלי, אבינו וסבנו.
אסיים בדבר-תורה:
במדרש שמות רבה נאמר: "טוב יום מיתתו של אדם מיום הולדתו, שכן ביום שנולד האדם, אין יודעים מה יהיו מעשיו, ואילו כשמת כבר ידועים מעשיו לבריות".
משה, יהי זכרך ברוך.