זקי:
"חבל על דאבדין ולא משתכחין". שלמה כהן היקר באנשים - נפלת כגיבור על הגנת המולדת. זכרונך לא ימוש מאתנו, היית חבר טוב לעבודה. דרכיך היו דרכי נועם וכל נתיבותיך שלום. שלמה היה אדם חרוץ וטוב, דאג תמיד למפעל, לעבודה שתעשה בזמן, דאג לחבר'ה. הוא היה אדם שהתחשב בכל אחד ועזר לכולם. שלמה דאג תמיד שהעבודה תלך בסדר. אתן דוגמא: אם היה פנצ'ר גדול בעבודה, היה בא אפילו בלילה ודואג לעזור ומעולם לא היה שוכח להביא מזון לאנשים. אם היה מנוע שרוף היה רץ ודואג לתיקונו, העיקר שהעבודה תלך ושעובדיו יהיו מפסוטים תמיד.
עבאדי משה
אני נזכר בדברים האופיינים המיוחדים לו. היו לנו בעיות במשך שנים בשיווק הזיתים. היו באים סוחרים וקונים את הזיתים על העצים. תמיד ידענו, אם קונים את הזיתים על העצים - אנחנו מפסידים. פעם תפש אותי שלמה בדרך ואמר לי: "מה דעתך? איך נמכור השנה את הזיתים?" עניתי: "שלמה, בבית-שאן יש קואופרטיב "הזית". זה קואופרטיב ענק, עם הרבה עובדים". והוא מיד: "אתה יודע מה? בוא ניסע לשם".הוא לא היה מוותר על שום-דבר עד שהיה לומד אותו באופן יסודי. עוד באותו יום נסענו לקואופרטיב "הזית". אמנם, זיתים לא מכרנו להם, אבל את כל מה שאפשר היה ללמוד שם בענייני כיבוש, מסיק, שיטות מכירה וכו' - הוא שאל ורשם. זו היתה השיטה שלו.
יפה
שלמה ראה את עצמו לא רק כחבר פסיבי בכפר אלא דאג להיות תמיד פעיל ומעשי. בכל אסיפה, בכל חגיגה ובכל חתונה היה נוכח. זכורה לי חתונה אחת: ישבתי איתו ליד אותו שולחן, הוא בא לבוש בסודר מאוד יפה. למען הנימוס שאלתי אותו: "שלמה, מאיפה הסודר היפה הזה?" והוא, באיזו גאווה אופיינית: "אחותי סרגה לי. את רואה את המעויינים האלה? על המעויינים האלה היא עבדה..." וכך ישב והסביר לי את כל תהליכי העבודה. ממש ראיתי את הגאווה שלו על יצירת אחותו. וכך היה שלמה: אדם משפחתי, מאד גאה במשפחתו ואוהב אותה. באותה מידה היה גאה בחברים ובכפר. הוא ראה את הכפר כמו שראה את המשפחה ולהיפך. כמו שהתגאה בסודר היפה, התגאה בכל דבר יפה שהיה בכפר.
קושמרו
אני נזכר בשלמה, והוא כאילו עומד חי לעיני. בליל-הסדר, לפני שנתיים, כשהוא מצא את האפיקומן, היה זה נדמה לי בעין-כרם. הוא רץ עם האפיקומן למרכז האולם בהתרגשות וצעק: "הנה מצאתי את האפיקומן". שאלו אותו: "מה אתה מבקש?" אך רענן וייץ אמר לו: "דע, רק אל תבקש דברים פרטיים". והוא: "לא בכוונה כזאת באתי הנה. אני רוצה שיבנו לנו בריכת-שחייה". הוא קיבל את זה. אני רואה אותו כאילו והוא עומד לנגד עיני. כשהצליח להביא משהו חי לטל-שחר ממש פרח. בזכותו יש לנו בריכת-השחייה.