לכתוב על שלמה, על איזה שלמה? שלמה האח, שלמה הידיד והחבר הטוב אשר תמיד הופיע בכל מקום וידע תמיד לעודד וליעץ למרות שהיה האח הצעיר. קשה, קשה לכתוב, למרות שעברו כבר שלוש שנים. אינני מאמינה שאיבדתי אותו. לעולם לא יהיה איש אשר ימלא את מקומו...
להעלות זכרונות, אהבתי לעשות זאת יחד איתו. אז היה לזה טעם כי היו אלה זכרונות משותפים.
לעולם לא אשכח את הופעותיו הפתאומיות בשעות המאוחרות של הלילה וכשנישאל מה פשר הביקור בחצות הלילה היה אומר בפשטות: "רציתי לראות ולדבר אתכם, האם אסור?" תמיד שפע שמחת חיים. בכל בוקר מיהר לעבודה אך אף פעם לא שכח לצפור את הצפירה המיוחדת כשעבר ליד ביתי כאות לבוקר טוב, וכאשר חזר מן העבודה נכנס הביתה לומר שלום קצר או שצפר שנית. על אף שעבר כבר זמן רב, בעיני כנצח, אני עדיין מקוה, אולי בכל זאת יעבור ויכנס שנית.
שלמה היה בעיני שיא השלמות ורק מעטים יכולים להגיע לדרגה זאת. אהב את החיים ואהב לעזור לזולת.
נלקחת מאיתנו כאותו פרח שדוקא בשל היותו היפה ביותר - נקטף לראשונה. אתה חסר לנו מאד. נשאר חלל בקרבנו אשר לא יתמלא לעולם וקשה, קשה מאד לחיות עם זה.
אחותך חנה