טוראי יהודה אושינסקי ז"ל

קורות חיים

בן דויד וגרטה. נולד ב-1 במאי 1926 בברסלוי, גרמניה. ביולי 1936, בהיותו בן עשר, עלה לארץ עם הוריו שהתישבו בירושלים.

למד בבית-הספר "חורב" בירושלים. התחנך בבית חופשי ממסורת דתית, ואם כי צריך היה להסתגל לבית-ספר דתי , לא בא לידי התלבטות פנימית.

מ-1944 עד 1946 שהה בתל אביב ועבד כטכנאי חשמל בחברת "שברולט". אחרי כן חזר לירושלים והמשיך ללמוד במכון להנדסה . התעתד להשתלם בארצות-הברית כמהנדס ועל ידי כך אמר להבטיח את עתיד הוריו וגם להיות לתועלת לארץ.

למרות עבודתו הקשה ופעילותו ב"הגנה" התמיד בלימודיו, עיבד תרשים לסכרים על הירדן, מתוך זיקה לתכניתו של לאודרמילק למזרח התיכון. היחידי מבין חבריו ללימודים שהתקבל לאוניברסיטה אמריקנית. היה כבר מוכן בכל לנסיעה זו. בהיר שיער ועיניו תכלת, תמיר ורחב-כתפים, עניו ועדין-נפש, איש משמעת, אהוב על מפקדיו וחבריו.

כחבר ל"הגנה" הצטרף מיד אחרי החלטת או"ם לכוחות הלוחמים, גדוד "מכמש", עוד לפני שיצאה הקריאה לגיוס, ועזב עת עבודתו שקיים בה את הוריו ואת לימודיו שאהב מכל. היה בין מלווי השיירות לשכונות-הספר של ירושלים. בהתאם לידיעותיו המקצועיות נשלח לקורס קשרים, סיימו בהצלחה ושירת כאלחוטאי.

השתתף בקרבות בסביבות ירושלים. אחרי כמה שבועות של פעולות מתוחות בא לביתו לערב של חופשה, אך בשמעו קול התפוצצות מיהר והצטרף למצילים. היה חבר הפלוגה שמתוכה יצאו הל"ה לעזרת גוש עציון, כולם היה חבריו.

מותם בהרי חברון, חודשיים לפני נפילתו, זיעזעוהו. אם הם נפלו, מה זכות לו להישאר בחיים? "אני קיים בין אלה שנפלו בהרי חברון..." אמר. וכאשר בני ביתו וידידתו ניסו להניא אותו מלצאת למסע מסוכן, נאבק עמם קשות ובין שאר ההוכחות אמר: " איך אפשר לחיות כשאין הרשות לכך, חיים כאלו אינם קרויים חיים".

בחזרו לירושלים, מליווי שיירת-אספקה להרטוב המנותקת-והוא צמוד למכשיר האלחוט-התקיפום ערבים והוא נספה, יחד עם עוד עשרה מגינים במכונית זו, ביום ז' באדר ב' תש"ח (18.3.1948). הובא לקבורה בסנהדריה ב-21.3.1948.

הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ביום י"ב באלול תשי"א (13.9.1951).