תפריט נגישות

טוראי דויד דיונצה אטשטיין ז"ל

דויד אטשטיין
בן 37 בנפלו
בן אסתר ומשה
נולד בפולין
בכ"ו בתשרי תרע"א, 29/10/1910
התגורר ברמת רחל
שרת בהחלוץ
נפל בקרב
בי"ג באייר תש"ח, 22/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: רמת רחל
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קיבוץ רמת רחל
הותיר: אשה ושתי בנות

קורות חיים

בן משה ואסתר. נולד ביום 29 באוקטובר 1910 בסארני, פולין , במשפחה שומרת מסורת גמר את בית-הספר העממי העברי "תרבות". עמד בבחינות ונתקבל לבית הספר התיכון הממשלתי בעירו. היה תלמיד שקדן. סייע לחבריו בלימודיהם. בעת ובעונה אחת למד והשתכר ממתן שיעורים פרטיים. פתח "חדר" ולימד "שולחן ערוך" ותמך במשפחתו. את בית-הספר התיכון גמר בהצטיינות. חבר בתנועת "החלוץ". שאיפתו היתה לגמור את הסמינריון העברי למורים בוארשה. עבד גם כמנהל-חשבונות . אחר-כך עבד בהכשרה חלוצית בקיבוץ "שחריה" בפולין. אחרי כן עבד במרכז "החלוץ" בוארשה .בהגיע שעתו לשרת בצבא הפולני התחמק מן השירות , עבר לגרמניה ועבר בהכשרה כרפתן בפרבר ליד ברלין. היה פעיל גם ב"החלוץ" בגרמניה. משם עלה לארץ בשנת 1932 . בבואו לארץ הצטרף לקיבוץ רמת-רחל . פעיל בתנועת "הנוער העובד" וב"בחרות הסוציאליסטית". בין הראשונים שיצאו מטעם הקיבוץ לסדום. עבד שם בכל העבודות הקשות והצטיין בהן. בצפון ים-המלח ובדרומו היה מרכז קבוצת הסבלים. ייצג את הפועלים לפני חברת האשלג. ב-1936 נתמנה מזכיר לשכת -העבודה בירושלים. ב-1938 חזר לים-המלח , הפעם כמזכיר מועצת הפועלים. בסוף 1939 השתתף בסמינר לפעילי ההסתדרות ברחובות לפי הזמנת ברל כצנלסון ז"ל. בשנות 1940-1944 עבד כמזכיר ומנהל-חשבונות בקואופרטיב להובלה "תחנה בירושלים". ב-1945 נבחר כמזכיר רמת-רחל ועבד בתפקידו זה שנה ומחצה. ב-1946 נשלח על-ידי הסוכנות למחנות הנידחים בגרמניה , פעל רבות במחנות לנדסברג וברגן-בלזן , עלה בתפקידו וזכה להוקרה רבה. לאחר שנתים של פעולה במחנות החליט לחזור לארץ בתחילת 1948 - לאחר שנתקבלו הידיעות על הנעשה בארץ ועל התקפות על רמת-רחל. "הקרקע בוערת מתחת לרגלי", כתב ממרחקים. בעל מרץ והתמדה, בינת -חיים, כשרון-מעשה וראיה מפוכחת. לוהט בלהט חלוצי. בעל כוח רצון ואומץ-לב, פשטות וכוננות. בהיותו בסדום נולדה בתו וקרא לה "אילת" (ב-1936!). וכששאלוהו לסיבת-השם, ענה : "וכי חלום נועז הוא ?!"...

לרמת-רחל הגיע במשורין. פעל רבות לביצורה. עמד בכל ההתקפות והמצור ועודד את חבריו. אירגן קבוצות הצלה בפרוץ הדליקות ברמה. כאשר אפסו כוחותיהם של אחרוני המגינים ברמת-רחל ונאלצו לסגת, התנגד תחילה לנסיגה ואחר-כך נסוגו בעזרת המשורין שהיה במשק. בעברם את השער נעצר הנהג-על אף הסכנה הגדולה-ודרש לאסוף חברה פצועה, וכאשר הועלתה פגע פגז במכונית -והוא נפל עם עוד ששה מחבריו ביום י"ג באייר תש"ח (22.5.1948). היה קבור בשייך-באדר א'. ב-8.9.1950 הועבר למנוחת-עולמים לרמת -רחל. הניח אשה ושתי בנות. זכרו הועלה בחוברת "רמת-רחל במערכה".

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה