סגן שלום דינר ז"ל

קורות חיים

בן ברוך ולנה. נולד בפורים תרע"א בקיוב שבאוקרינה וב- 1919 הביאוהו הוריו, כפליטי פרעות אוקראינה, לזבאראז' שבמזרח-גליציה (אז: פולין). שם גמר בית-ספר עממי וכתלמיד מוכשר קיבל סטיפנדיה והמשיך ללמוד בגימנסיה. בגלל הצורך לעזור למשפחה הפסיק את לימודיו אחרי המחלקה החמישית והלך לעבוד במספרה בטרנופול, שם הוסיף להשתלם בעברית בשיעורי-ערב של "תרבות". בן 12 הצטרף ל"השומר הצעיר" ובעת ש"הספר הלבן" של פספילד הגביר את היאוש בין הנוער היהודי בגולה ודחף רבים לזרועות הקומוניזם הצטרף הוא לתנועה החלוצית "בוסליה" ויצא להכשרה לביילסקו שבקצה מערב-גליציה. ב-1933 עלה ארצה והצטרף לקבוצת "בוסליה", שחבריה היו במחנה ברמת-השרון ועבדו עבודה שכירה. משהצטרף עם קבוצתו לקרית-ענבים עבד שנים אחדות ברפת והתמחה בעבודה זו, ואחר-כך עבר לעבוד בנהגות במכוניות הקבוצה. בימי מהומות 1936 התגייס לחיל-הנוטרים ושירת בקרית-ענבים ובעטרות. במלחמת-העולם התגייס לצבא הבריטי ושירת בו בשנות 1944-1946 בפלוגה 178 של חיל-הנהגים באיטליה, בגרמניה ובארצות השפלה. עשה ככל יכלתו לעזרת שארית הפליטה, אך יכלתו היתה דלה מאד לעומת רצונו העז. במכתביו משם הביע את רגשי זעמו על בגידת בעלי-הברית הבריטיים בעם ישראל וקשיחותם בחסימת דרך ההצלה והעליה לפני פליטי ההשמדה. במלחמת-השחרור המשיך בשירותו המסוכן כנהג בהבאת אספקה לקבוצה, בהתנגשויות עם כנופיות מפריעי-התחבורה, בהובלת חברי פלמ"ח לפשיטות לילה ועם חיל-המהנדסים לפריצת המחסומים בשער-הגיא. באחרונה השתתף בפינוי אמהות וילדים (באותה שיירה היו גם אשתו ושתי בנותיו) מקרית-ענבים לקטמון שבירושלים. בלילה שבו הפגיזו את הקבוצה (29.5.1948) נהרג מפליטת כדור מנשקו. נקבר בקרית-ענבים. דפים לזכרו הוקדשו בספר "על אם הדרך, קרית ענבים במערכה".