סמל יצחק זמיר ז"ל

קורות חיים

בן אברהם ורחל. נולד ביום י"ט בסיוון תרפ"ד בוארשה. עלה ארצה בניסן תרצ"ג. גמר בית ספר עממי בתל אביב ואת בית הספר המחוזי "טיץ" ביגור.

בעל זכרון וידיעה עמוקה בתנ"ך, דקדוק, דברי הימים, טבע וידיעת הארץ. כתב שירים ועסק בציור. השתתף בכתיבת חיבורים וחידות תשבץ בעתון התלמידים "יהודה הצעיר" ובהתחרות בכתיבת חיבור זכה בפרס.

חבר הפלמ"ח משנת תש"ח. היה חבר גרעיני הקיבוצים אילון, מעברות, ואחר כך בין המייסדים של קיבוץ עברון, בו עבד בענפי משק שונים, היה מדריך לתרבות וגם רועה צאן. אגב פעולות סיור של הפלמ"ח הרחיב ידיעותיו בטבע הארץ. בכל מקום בו שהה - בבית הספר, בגרעין, בקיבוץ ובצבא - הדריך את חבריו ואת הנוער בתורת הטבע, בידיעת הארץ, בלימודי התנ"ך וכו'.

בהיותו בשירות צבאי במערכת הנגב הוסיף להתעניין בצמחיה המקומית. אסף והגדיר למעלה מ- 400 זנים, ובעבודתו זו עורר תשומת לב של אנשי מקצוע ומומחים.

אחרי גמרו קורס למדריכים של "השומר הצעיר" עמד להישלח לחוץ לארץ להשתלמות, אך דחה את נסיעתו זו עד גמר המלחמה. שירת בחטיבת הנגב כקצין סיירים, אלחוטאי, מאמן בכלי נשק שוים ומשרטט מפות צבאיות של הגליל והנגב.

השתתף בכל פעולות חטיבת הדרום, גילה כשרון מיוחד בתכנון ובביצוע של כיבוש באר שבע. צילם מהאוויר את עמדות האוייב. השתתף ב-24 טיסות , ובטיסת הסיור האחרונה בחזית הנגב הופל אווירונו ונתרסק ליד עוג'ה אל חפיר ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948).

נקבר בבית אשל. ב-28.1.1949 הועבר לקיבוץ עברון.

במכתבו האחרון מערב חנוכה תש"ט (המכתב הגיע בימי האבל) בירך את הוריו בברכת חג החשמונאים של הימים ההם ושל הזמן הזה. ליום השלושים הוציא קיבוץ עברון חוברת לזכרו. במלאות שנה למותו כינסו הוריו את עזבונו בספר זכרון "דברי ימי יצחק". חלק ניכר תופסות בו הרצאותיו בכתב על: א) שבטי הבדואים בנגב, ב) אוסף צמחים במדבר יהודה ובנגב, ג) הקבלה והמקובלים, ד) תורתו של האר"י והשפעתו.

בדברי הספד לזכרו נכתב: "יצחק זמיר ז"ל היה אחד האנשים היקרים והנערצים, שהכרתי במשך תקופה ממושכת, עד אשר נגזל מאיתנו בקרבות השנה שעברה. חברים היינו במחלקה אחת בפלמ"ח ובכיתה אחת באותה מחלקה. עברנו יחד אימונים, מסעות, לימוד מהשטח, לימוד ערבית, קורסים העברת נשק. באותו לילה נשבענו יחד לנשק העברי ובאותה עת למדנו את השימוש בו.

יצחק היה בבחינת אנציקלופדיה חיה-מהלכת וכל שאלה של בקיאות בגאוגרפיה של הארץ ובטבעה, בתנ"ך וכן בספרות עתיקה בלשון ובדקדוקיה בארכיאולוגיה או באסטרונומיה אפשר לפנות אל יצחק, והוא - כמעיין המתגבר - יפרט את התשובה. אף על פי שבלט במידה ניכרת מול כל חביריו - לא התהדר ולא ביקש גדולה לעצמו. איש רעים להתרועע, חבר לכולם, אחי-עזר וטוב-עצה תמיד."