תפריט נגישות

רב"ט מרדכי מוטקה ליפקין ז"ל

מרדכי ליפקין
בן 24 בנפלו
בן צפורה ומשה
נולד בבאר שבע
בא' בחשוון תרפ"ד, 11/10/1923
שרת בחי"ש
נפל בקרב
בז' באדר ב' תש"ח, 18/3/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: הרטוב
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 2, שורה: 09, קבר: 11.

קורות חיים

מרדכי ליפקין נולד בבאר-שבע, ב-א' במרחשוון תרפ"ד, 11.10.1923, להוריו משה וציפורה. אמו הייתה בת למשפחה, אשר התיישבה בעיר הבדואית לפני כיובל שנים. סבא של ציפורה עלה לארץ בשנת 1890, ובנה עם שותפיו טחנת קמח ברחובות בשנת 1906. הוא נפטר מדלקת ריאות, ולכן המשפחה של ציפורה נאלצה לעזוב את באר-שבע, וחזרה לרחובות. באותה תקופה היה רעב כבד באזור. משה, אביו של מרדכי, עזר למשפחה של ציפורה, והביא להם אוכל. כך הכירו משה וציפורה בגיל 17, ולאחר כמה שנים, בשנת 1921, נישאו והביאו לעולם את הדסה ואת מרדכי.

מרדכי התחנך ולמד בבית הספר העממי (סמילנסקי- כיום) שברחובות. בגיל 9 התייתם מאמו, שחלתה במחלת הסרטן, ונפטרה בשנת 1933, בהיותה בת 33. לאחר שנפטרה אמו, עבר לפנימייה בבן-שמן, אותה סיים בגיל 16. בבן-שמן היה חבר בתנועת הנוער העובד. במשך שנה, מרדכי וחבריו עבדו בבן-שמן, כדי שיהיה להם מספיק כסף על מנת לצאת להכשרה. לבסוף, הם יצאו בקבוצת גבע, ושם הפכו להיות חוג.

בגבע התגייס מרדכי לנוטרות. הוא היה פעיל בהגנה (נוטר), ושרת בבית אלפא (קיבוץ של השומר הצעיר). ההגנה הייתה הזרוע הצבאית של היישוב המאורגן. תפקידה היה להתרכז תחילה באמצעים הגנתיים בהקפידה להגביל פעולות תגמול כנגד האחראים הישירים להתקפות. באותה תקופה שימש מרדכי כאיש מטעים ושומר שדות, ויצא לו שם טוב בין ערביי הסביבה. בהיותו שומר בעמק המזרחי, נאסר עם יתר חברי כיתתו הנוטרים כחשוד בהריגת ערבי מהסביבה. הוא נכלא לכמה חודשים בעכו, ושוחרר רק לאחר משפט ארוך וממושך. הוא וחבריו שהו בפורייה שבאלומות, הנמצאת מעל הכינרת. הם גרו שם באוהלים, ושהו ללא תנאים, ללא מים וללא פרנסה. בפורייה הצטרפה שולמית אלוני (כיום), והיא ומרדכי מיד התיידדו ולאחר כמה זמן, הפכו להיות חברים ועבדו ביחד בחקלאות על שפת הירדן.

מרדכי עבר לירושלים, בעקבות חברתו שולמית, שהתנדבה בעיר העתיקה, והם גרו יחד בבית הכרם. הוא התייצב לשורות החי"ש בירושלים, שהייתה במצור באותה תקופה. שולמית מאוד רצתה ללמוד, ומרדכי החליט שהוא חייב להוציא אותה ללמוד. לכן הוא הלך לעבוד בביתניה, וככה הוא פרנס אותה ושילם עבור לימודיה.

באותה תקופה, פרצה מלחמת השחרור, ומרדכי גויס. הוא שימש כמפקד כיתה שפרצה את הדרך להרטוב, והוביל את המשוריין. חבריו מספרים כי מרדכי היה ידוע כעובד חרוץ, כחבר נאמן ומסור, ישר דרך ונעים הליכות. הוא הצטיין בקרבות, ובאחד מהם הציל את חבריו ממכונית שנפגעה, בכך ששבר במו ידיו את סורג הברזל.

מרדכי וחבריו נשלחו להביא אספקה להרטוב שהייתה במצור. במארב שהיה בדרך נהרג מרדכי במתקפה על השיירה. כשלוש שעות התנהל הקרב, שבמהלכן לחם מרדכי בגבורה. הוא נספה באש עם כל אנשיו שהיו איתו במכונית. מרדכי נהרג ב-ז' באדר ב' תש"ח, 18.3.1948. בן 24 בנפילתו. נקבר תחילה בסנהדריה שבירושלים, ששימש כקבר זמני בלבד. בתאריך 26.9.1951 הועבר למנוחת עולמים להר הרצל שבירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה