קורות חיים
בן יעקב-זאב ורבקה, בת משפחה מעורה בארץ מדורות. נולד ביום ז' באייר תרפ"ו בחברון. במאורעות תרפ"ט, בשבת י"ז במנחם-אב, נרצחו אביו ושנים מבני משפחתו ובגבו של חיים בן ה-3 נתקעה סכין, ורק כעבור שבועות הוחזר לאמו. האסון נחרת עמוק בזכרונו. כל מה שהשיג בחייו - השיג על ידי תפיסה מהירה, אך מתוך התגברות על מועקה שבנפש, והוא גדל ביסורים וסבל.
גר בירושלים. סיים לימודיו בבית הספר "תחכמוני" ולמד שנתים בבית המדרש למורים. עד שנת 1944 היה חבר הפלמ"ח ופעיל ב"הגנה" כל זמן היותו בירושלים היה מפקד צופי ירושלים. התאמן והדריך בשקט ובצניעות. עבד כמשרטט בלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל.
למן פרוץ מלחמת השחרור הרבה לשהות מחוץ לבית ונמצא בשליחויות. למשפחה לא סיפר על תפקידיו, רק הבטיח כי יחזור בקרוב. כמעט ולא ראו אותו. תמיד יצא לשליחות ולמילוי החובה, התמדתו ומסירותו לכל אשר הטילו עליו, היו ללא גבול. בירושלים המסוערת והנלחמת בחבלי הלידה של החופש, עת הונחו היסודות לארץ, למדינה, היה אחד המעטים מצבא האלמונים, שבמרצם ובדמם פרצו את הדרך.
גם בצאתו בפעם האחרונה אמר: "אחזור מחר..." היה אחראי לקשר עם השיירה מגוש עציון שנכנסה לקרב בנבי-דניאל, וכל אותו היום עמד עמה בקשר.
נפל בשבת, ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948), במבואות רמת רחל. למחרת היום נקבר בסנהדריה בירושלים. אחרי נפלו הועלה לדרגת סגן ראשון לפי פקודת הרמטכ"ל.