תפריט נגישות

רס"ן לוי שפיגלמן ז"ל

לוי שפיגלמן
בן 44 בנפלו
בן חיה ואברהם
נולד בפולין
בי"ב באדר ב' תרס"ב, 21/3/1902
התגורר במוצא עילית
שרת בהגנה
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ב בטבת תש"ח, 4/1/1948
מקום נפילה: מבואות ירושלים
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: קרית ענבים

קורות חיים

בן אברהם וחיה. נולד ב-21 במארס 1902 בפלונסק שבפולין. למד ב"חדר" ובבית ספר ממשלתי. בנערותו כבש לו כבר את מעמד המנהיג בקרב חבריו כשהוא עומד בראש ההגנה על נערים עברים נגד הנערים הפולנים. השמעת הסיסמה "לוי הולך" דיה היתה להבריח את "האויב". כחבר "פועלי-ציון" ובעל הכרה פועלית וציונית פנה לוי למלאכה על אף היותו בן למשפחת סוחרים אמידים. עבד בבית חרושת למכונות חקלאיות. יחידי בין עשרות פועלים נוצרים. בתגובה לרדיפות של "האלרצ'יקים", אחרי שחרור פולין, העיז לתקוף יחידי משמר צבאי שהתעלל ביהודי לעיני כל בית-החרושת ושיחרר אותו מידיהם. אחרי שני נסיונות, שבאחד מהם נאסר והושם בכלא, הצליח להגשים את שאיפת חייו - והגיע ארצה. עם בואו לארץ עבר את כל מדורי החלוציות. כפועל-בנין בירושלים התפרסם בזריזותו וכוחו הפיסי בנשיאת אבן הבנין לקומות העליונות. את מרצו הציבורי השקיע בארגון ה"הגנה".

כאיש-מעשה בא על סיפוקו המלא בפעולות ה"הגנה". השתתף באופן פעיל בהגנת ירושלים בשנת 1929 כאחד המפקדים. בתסיסת 1932 וב-1936 מילא תפקידים חשובים באזור ירושלים. עבודתו במשרד לעבודות ציבוריות של הממשלה המנדטורית הפגיעה אותו עם הערבים ולעתים עבד כיהודי יחידי באזור חברון - באר שבע - שכם ועוד כמנהל עבודה בבנין ובכבישים. תקופה זו הטביעה עליו את חותמה. דובר ערבית שוטפת, רוכש נסיון בארגון עבודה, קושר קשרים עם נכבדים ערבים בכל האזורים ובעיקר בדרום. כל אלה מקנים לו מעמד של "אישיות" בין הערבים. יחידי בין מאות ערבים, מרוחק מכל ישוב בלב ג'בל-אל-חליל - הרי חברון - התהלך בלי פחד, מוקף כבוד והוקרה על עוז-רוחו. כמדריך של עשרות קבוצות בכל סוגי הנשק רכש לו ב"הגנה" ידידים רבים. היה ממקימי מושב מוצא-עילית וחלם על הקמת משק חקלאי הררי ובית מוקף ירק ועצים. בשנות המאורעות 1939-1936 נשלח לדרום ים המלח כאחראי לבטחון. נתמנה שם כמנהל-עבודה של הפועלים הערבים (600 במספר). בתפקיד כפול זה עסק במשך 11 שנה. שם הפך לדמות מרכזית בישוב ואחד האהובים על מחזורי מדריכים של ה"הגנה" שקיבלו את הכשרתם הצבאית הרחק מעיני הממשלה המנדטורית ובתנאי המדבר והמרחב. מאות צעירים זוכרים את דמותו המחנכת והמדרכיה של האיש הענק, השלו והמעורר בטחון. בין הערבים קנה לו שם בנכונותו לעזרה, ידידותו ותקיפותו. היה זמן ששימש אחד המקורות לידיעות מהנעשה במחנה הערבי ובעבר הירדן. את ביתו במוצא בנה בימי החופשה. משפחתו - אשתו ושני ילדיו - ישבו במוצא והוא חילק את זמנו בין המפעל בדרום וביתו ומשפחתו במוצא. נתפרסם בהתנהגותו הנבונה והאמיצה בזמן התקפת הערבים על המפעל בדרום ביום י"ב בטבת תרצ"ט (3.1.1939). יחידי, עם אקדח ביד, טיפס על ההר ועמד מול עשרות ערבים.

במבואות ירושלים האהובה עליו נפצע קשה ב-26.12.1947 כששיירתו הותקפה ביריות. לאחר כשלושה שבועות מת ב-4.1.1948. הובא לקבורה בקרית ענבים. עניו, שונא התפארות, שופע שקט ושיקול דעת. אחד הראשונים שקירבו לנו את מרחבי הדרום ושלות המדבר ותושביו.

בפקודת המטכ"ל מיום ו' בתשרי תש"י (29.9.1949) הוענקה לו לאחר נפלו דרגת רב-סרן.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה