טוראי דן ניסים ז"ל

קורות חיים

דן ניסים, בן שרה ויחיא, נולד בכ"ג בתמוז תשי"ב - 16.7.1952, ונפל בג' באב תשל"א - 25.7.1971 בבקעה. בן תשע עשרה בסך הכל וכבר אמרו עליו חבריו: "חייל אמיץ ונועז".

בטרם גיוסו לצבא, ידע דן כי דרכו היא חייל קרבי - סיירת, על כן החליט להכשיר עצמו באימון ואת המשפחה בשיחות נפש כדי לשכנעם להסכים עמו. דעתו הייתה כל כך נחרצת שהצהיר ששום מכשול לא יעמוד בפניו כדי לממש את רצונו וכך היה.

דן, הילד העדין והרך, אך עקשן ונחרץ, השיג הכל. בכל פעילות השתתף ובכל הטיולים לקח חלק. ארגן עם חבריו מסעות על אופניים והליכה ברגל למרחקים, אהב נוף, טבע וכל הקשור להם. אהב במיוחד בעלי חיים, אשר אותם גידל וטיפח במסירות, וביניהם את כלבו האהוב שהתגעגע אליו כל אימת שעזב אותו לטובת הצבא. האהבה ביניהם היתה כל כך עזה, שהכלב מת מצער תקופה קצרה אחרי נפילת דן.

דן התעניין בכל דבר יצירתי. היה פעיל בבית, בחברה, בתנועת בני עקיבא ובבית הספר. במיוחד התבלט בכשרונו ובכישוריו הספורטיביים אשר זיכו אותו ואת בית ספרו בתעודות הצטיינות ובזכייה במקומות הראשונים בתחרויות מקומיות ומחוזיות. היה מומחה גם בדהירה על סוסים. שעות רבות בילה בדהירה בהרי ירושלים על סוסו האהוב, ומידי פעם היה עושה אתנחתות קטנות, נח על אחד ההרים הגבוהים ומשקיף על הנוף. כל כך אהב את הטבע, עד שבמנוחת הצהריים היה ישן על מיטה אותה הציב בינות לעצים בגינת הבית, כשלצידה שק האגרוף - שק האימון לקראת הצבא.

דן התגייס לצה"ל במחצית נובמבר 1970, כשבתרמילו טלית ותפילין. ליום זה הוא ציפה בכליון עיניים. כל כך נרגש היה שהצליח להתקבל לסיירת חרוב, אע"פ שידע שמחכים לו שם אימונים מפרכים. בשובו מן הצבא לחופשות השבת לא התלונן מעולם על הקשיים, אך די היה לנו בעדות האילמת - בגדיו ונעליו - כדי להבין היכן היה ומה היה פעלו.

דן אהב מאוד את חבריו ליחידה ואת הסיירת, אשר אותה עטף בהילת כבוד והפך אותה לערך מקודש במשפחה. ולנו היה ברור, דן היה חדור אהבת מולדת ולמענה ימסור את נשמתו.

על פעולתו ופעולת הסיירת ידוע לנו רק מעט, וזאת מסיפוריהם השטחיים של המפקדים והלוחמים הנשמעים מידי שנה בטקסים השנתיים, וכל השאר עדיין חסוי.

דן שופע החיים ובעל החיוך שובה הלב, הבחור האוהב והנאהב, יפה הבלורית וטהר הלב, נהרג בעת מילוי תפקידו בבקעה, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל בירושלים.

במכתב תנחומים להורים השכולים, ציין מפקד יחידתו את דן כ"חייל מצויין, לוחם מעולה וחבר למופת שהיה אהוב על מפקדיו, על חבריו ועל כל מי שהכיר אותו".

במותו הותיר חלל גדול בקרב הוריו, ששת אחיו וכל מוקיריו.

"יהי זכרו ברוך"