שלום צוברי ז"ל

קורות חיים

בנם של ישראל ונעמי. נולד בשנת תרע"ט (1919) בעיר צנעא שבתימן.

שלום גדל בתימן ובשנת 1935, בהיותו בן שש-עשרה, היה הראשון מבני משפחתו שעזב את הבית בדרכו לארץ ישראל, להגשמת חזון הגאולה של עם ישראל. במשך שבועות הוא הלך ברגל אל נמל העיר עדן ומשם הפליג והגיע לירושלים. לאחר שהגיע שלח מכתבים למשפחתו בצנעא והפציר בהם לעלות לציון, ואכן הוריו ואחיו עלו אף הם לישראל הרבה לפני קום המדינה והתיישבו בירושלים.

סמוך להגעתו ארצה שלום התגייס לארגון ה"הגנה", ובמסגרת זו נטל חלק בהפגנות התושבים היהודים בירושלים נגד מדיניות הגבלת העלייה שהנהיגו הבריטים, מדיניות "הספר הלבן". במהלך אחת ההפגנות הוא נפצע בראשו ממכות אַלה של פרש-שוטר בריטי, הובהל לבית החולים במצב אנוש ורק לאחר חודשים רבים של טיפול החלים חלקית. פציעתו החמורה לא שינתה את תפיסת עולמו וגישתו כלפי הציונות, הוא המשיך להאמין בזכותם של היהודים לעלות לארץ אבותיהם ולהתיישב כאן.

ביום שישי א' באלול תש"ה (10.8.1945) נשא שלום לאישה את שרה, בת עמרם ונעומי סרי. בני הזוג נישאו בירושלים והתגוררו בעיר.

שלום המשיך לפעול בתחום הביטחון. בינואר 1948, בהמשך להיותו נוטר בסדום ובאזור ים המלח, הוא גויס למשטרת התנועה של "משמר העם" בירושלים. ב-25.5.1948, עשרה ימים לאחר הקמת המדינה, הוא הצטרף למשטרת ישראל כשוטר מספר 1747.

הוא השתתף במלחמת העצמאות ובסיומה הוענק לו "אות הקוממיות" מטעם המטה הכללי של צה"ל. בהמשך היה מהראשונים שנענו לקריאתו של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, להצבת שתי משפחות שוטרים בכל אחד מיישובי הספר במטרה להגן עליהם, וכך עבר בשנת 1951 עם אשתו וחמשת ילדיהם מירושלים אל מושב בית זית.

במושב נולדו עוד שלושה ילדים. שמונת ילדיו של שלום היו עבורו סמל לניצחונו המושלם במאבקו האישי נגד מדיניות "הספר הלבן" של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. מדינת ישראל הייתה התגשמות כל מאווייו הרוחניים, כדברי בתו, והוא הוסיף למדינה הצעירה שמונה אזרחים חופשיים.

שלום היה למדן, קפדן ושקדן, ישר-דרך ומאמין. עבודתו כשוטר הלמה ביותר את אופיו ותכונותיו האישיות, הוא היה אדם שהוראות החוק היו נר לרגליו. כן בלט כאיש רוח, "איש החשיבה והפיוט" כדברי כל מכריו. איש ספר שידע לקלוע במילים בודדות ומדויקות למצבי החיים השונים ולשתף בהם את סובביו.

פציעתו בידי הבריטים הוסיפה לפגוע בבריאותו, ועם השנים הלך והחמיר מצבו הרפואי. שלום צוברי נפטר בי' באייר תשי"ט (18.5.1959), בעת שהתכונן לניתוח בראשו. בן ארבעים במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בגבעת שאול, ירושלים. הותיר אישה, שמונה ילדים ואחים.