קורות חיים
יצחק, בן יעקב וטובה דון, נולד בפולין בכ"ז בסיוון תרצ"ז (05.06.1937). בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישת הגרמנים, נמלטה המשפחה מפולין ואחרי תלאות דרך מרובות הגיעה לארגנטינה.
רצונו העז של יצחק היה לעלות ולבנות את חייו בארץ ישראל. בחודש יולי 1953, בעודו נער, עלה ארצה והצטרף למושב השיתופי מבוא ביתר.
בי"ח בסיוון תשי"ד (19.06.1954), יצא יצחק עם עוד שניים מחברי המשק לחורשת עצי הפרי הסמוכה למשק, בקרבת גבול ירדן דאז. חוליית מסתננים מאנשי הליגיון הערבי, שהציבו מארב בחורשה, פתחה עליהם באש. יצחק וחבריו ניסו להשיב אש, אך כלי הנשק שהיו ברשותם לא פעלו כראוי. בתום קרב גבורה שנמשך 3 שעות נהרגו השלושה. גופותיהם נגררו לשטח ירדן והושחתו.
חבריו מספרים כי יצחק אהב לכתוב, בעיקר ביידיש. רשימותיו מתעדות בחן רב את התערותו בחייו החדשים במולדת, את העבודה המפרכת והקשה במאבק האדם מול הטבע, ואת שמחת היצירה למראה היישוב ההולך ונבנה על אדמת ההר.
בן 17 היה במותו. הובא למנוחות בבית העלמין במבוא ביתר.