קורות חיים
רמי, בן יהודית ויוסף, נולד ביום ז' בתשרי תש"ג (18.9.1942) בירושלים. הוא גדל במוצא עילית. בביתו ספג את אהבת הארץ ואת המודעות לבטחון ישראל. אביו, יליד הארץ, בן יבניאל, התגורר בבחרותו בירושלים, היה חבר ה"הגנה" ונפצע קשה בידי פורעים ערבים במאורעות תרצ"ו.
בעקבות התפרעות ערבים במוצא תחתית התארגנה קבוצה של 20 משפחות ויסדה בשנת 1933 את מוצא עילית, הנשקפת אל נוף הרי ירושלים. רמי אהב את מקום הולדתו וכשהתחתן בנה אף הוא את ביתו במוצא עילית.
רמי למד בבית הספר היסודי על שם ארלוזורוב בירושלים. לאחר שסיים שמונה כיתות עבר ללמוד בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, שבו עשה שנה אחת בלבד. הוא חזר לירושלים והמשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי "אורט" במגמת מכונאות רכב, מקצוע שבו התבלט בכישוריו. הוא אף שימש מורה למכונאות רכב בבית הספר שבו למד.
באוגוסט 1961 התגייס לצה"ל. הוא עבר אימוני טירונות ושירת בחיל החימוש.
רמי עבר שורה של קורסים מקצועיים, כרץ (רכב אופנוע), מכונאי רכב משוריין, נגמ"ש וזחל"ם. ביוני 1962 הועלה לדרגת רב"ט.
כעבור שמונה חודשים הועלה לדרגת סמל. במלחמת ששת הימים לחם בשירות מילואים. אחרי המלחמה הועלה לדרגת סמ"ר. רמי לחם גם במלחמת יום הכיפורים ובסיומה הועבר לשרת במילואים בצנחנים. באוקטובר 1974 הועלה לדרגת רס"ל. לימים התחתן ונולדו לו שתי בנות. הוא עסק בהוראה בבית הספר "אורט" ונכנס לשותפות בבית ספר לנהיגה.
רמי היה בין הראשונים שגויסו לשירות מילואים במלחמת שלום הגליל, אף כי בגילו יכול היה להשתחרר מיחידתו הקרבית. הוא העדיף לשרת עם חבריו, שעמם עבר את מלחמות ישראל. כשפרצו כוחות צה"ל את מערכי האויב בגבול לבנון, היה רמי עם הכוח הפורץ. הוא התקדם עם יחידתו עד מבואות צידון. בלילה הרביעי למלחמה, בליל י"ט בסיוון תשמ"ב (9.6.1982), נערכה יחידתו לחניה ליד צידון.
חוליית מחבלים התקרבה לחניון, פתחה באש ורמי נהרג. בן 40 היה בנופלו.
הוא הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
השאיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים ואחות.
מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "רמי נפל בקרב על העיר צידון, בלילה השני לכניסת כוחותינו לעיר, תוך כדי התקדמות היחידה, במגמת ביצוע טיהורים מקיני מחבלים. הוא היה מוותיקי החיילים ביחידה, מוכר ואהוב על חבריו ומפקדיו.
במשך שנות שירותו הרבות השכיל לשלב דורות חדשים של לוחמים ולשמש להם דוגמה ומופת".