קורות חיים
נכתב ב-1.4.97 כ"ג אדר ב' תשנ"ז יום טכס סיום מסלול אליו לא הגיע.
יאיר נולד בקיבוץ רמת רחל, ילד שלישי מתוך חמשת ילדינו, אח ליעל, יואב, יפעת ויערה, נכד לסבתות ויני וחיקה, שיבדלו לחיים ארוכים.
יאיר היה ילד סנדביץ' בגיל 7, אך רק בתאוריה, מהר מאד העמיד עצמו כבן יחיד ומיוחד.
כשהיה יאיר בן שנתיים יצאנו כל המשפחה לשליחות ארוכה באמסטרדם, הולנד. יאיר אהב את גן החיות בעיר ואת הטיולים בגנים ובפארקים, בעיקר אהב להאכיל את הסנאים שהסתובבו חופשיים בפארק הגדול באמסטרדם. בהולנד, כשהיה בן שלש, נפצע בתאונת דרכים קשה ממנה התאושש לחלוטין די מהר. יאיר אהב חיות בית, גידל בבית ארנב, חתול, אוגר ועוד.
יאיר למד בבית הספר "אלון" במעלה החמישה.
בגיל 11 הצטרף לקבוצת הקט סל של הפועל ירושלים. משחק הכדור סל היה במהלך השנים הנושא האהוב עליו ביותר, עבורו היה מוכן להשקיע את כל מרצו וזמנו. משעמד לעבור לבית ספר תיכון, החליט יאיר לעזוב את חבריו לקבוצה בקיבוץ וללמוד בגמנסיה העברית כדי שיתאפשר לו להמשיך להתאמן ולשחק כדור סל ב"הפועל" ירושלים ומאוחר יותר גם בנבחרת הכדור סל של הגמנסיה. יאיר הושפע ממייקל ג'ורדן האגדי שהיה הדמות הספורטאית הנערצת עליו ביותר. אהב את קבוצת הכדורסל של שיקגו בולס, עליה ידע הכל ואת תלבושתה נהג ללבוש בכל הזדמנות.
בכתה י"א יצא יאיר עם חבריו לכתה לסיור בפולין. לכבוד האירוע כתב שיר, "שישה מליון אחים", שהוקרא בפני משתתפי עצרת הזיכרון המרכזית שנערכה באושוויץ.
שישה מליון אחים / יאיר אנגל
הם מסתכלים עלינו מלמעלה - שישה מליון אחים.
הם מסתכלים עלינו מלמעלה ובוכים או צוחקים ואנחנו כאן למטה, בכלל לא מבינים יושבים בפלנטה האחרת - חושבים או נבוכים.
איך יכול אדם לקום בבוקר אדם רגיל כביכול ולצרף אלפים, כמוהו בדיוק, לבני השכול ואיך יכול אדם פשוט, להחליט על דעת עצמו להפוך רבים כמותו מאנשים לעצמות.
את זה לא אבין לעולם שיכול להיות כל כך הרבה רצח ודם ולחשוב שהכל "הלך" כל כך מהר ושיטתי זה פשוט מוציא אותי מדעתי.
והנה עוד קבוצה של אנשים - כל כך טובים כל כך תמימים מוכנסים למות בחוסר אנושיות, בין ארבע חומות, למרות הנעקות ועכשיו מאוחר אנשים נשארו רק ערימות וערימות.
וגם אם ננסה ונחשוב עוד הרבה מאוד זמן, לא נבין לעולם איך מרשים לעצמם כמה בהמות, להפוך ששה מליון אנשים לששה מליון שמות.
ולמרות הכל צריך להמשיך ולחיות ולהיות חזקים כי למעלה עלינו מסתכלים - בוכים או צוחקים.
ובנו כל כך בטוחים - ששה מליון אחים".
* * *
יאיר אהב את השילוב של חיי הקיבוץ והעיר וידע תמיד למצא את המועיל והחיובי בשתי צורות החיים. ליאיר היו קשרי חברות טובים עם חבריו וחברותיו בעיר כמו גם בקיבוץ.
יאיר אהב לאהוב, וכשאהב ידע לבטא את רגשותיו בשירים שכתב
לדעת אהבה / יאיר אנגל
לא ידעתי שלאהוב זה דבר כל כך כואב לא ידעתי שהאהבה עושה כל כך בלבול בלב תמיד חשבתי שבאהבה יש רק טוב ולכן בחרתי אותך לאהוב.
שמעתי הרבה על אהבה בחיים אך מעולם, לפנייך, לא הרגשתי אותה בפנים ורק עכשיו כשהתחלתי אותך לאהוב וקיוותי שזה יהיה כל כך מועיל אני מגלה כמה שהאהבה היא דבר משפיל.
רציתי רק לדעת טעם אהבה למרות שידעתי שלרבים היא כאבה ורק ניסיתי אלייך להתקרב ולגעת הבנתי באמת כמה היא פוגעת וגם עכשיו, כשאני יושב רק בשבילך וכותב ושר - אני יכול להרגיש את הטעם המר.
לא האמנת לי שאני אותך כל כך אוהב לא ידעת כמה יופייך כואב התייחסת אלי די בחוסר משמעות ובגלל זה עכשיו אני כל כך רוצה למות אך בראשי תמיד תשארי כחלום ואולי יום אחד עוד נתאהב בגן עדן או בגהנום.
* * *
את הלימודים השיגרתיים אהב יאיר פחות, היתה לו דרך משלו ללמוד. עובדה, כשחשב שצריך לעמוד בבחינות הבגרות, עשה מאמץ קטן וסיים בציונים טובים. בגיל צעיר החליט שמיותר לו ללמוד אנגלית, ("אחרי הצבא אסע לארה"ב לכמה חודשים, שם אלמד את השפה מהר וטוב, עכשיו חבל על הזמן"- כך נהג לאמר...) כשהגיע יאיר לכתה י"ב החליט שאת השירות הצבאי יעשה ביחידה ברמת הקושי הגבוהה ביותר, מכאן ועד ההחלטה להתגייס לשייטת הייתה הדרך קצרה ביותר. השרות בשייטת התאים לאופי הטוב, החברותי והמוטיבציה הגבוהה שהיתה לו. במהלך השירות הצבאי לא נשמעה מפיו תלונה כל שהיא על מפקדיו, אותם רק שיבח, או על האימונים הקשים אותם עבר. ה"קיטור" היה ממנו והלאה.
בבית קיבל יאיר את מלוא התמיכה והעידוד להשתייך ליחידה המובחרת. כולנו היינו גאים בו.
יאיר מצא את מותו בעת אימון צלילה, קשור בחבל חיים לחברו מתן. לעולם לא נדע את הסיבות האמיתיות שהביאו למותו.
* * *
מפקדיו כתבו עליו: ...עזבת אותנו יאיר, פתאום, ללא כל התראה וסימן עייפות, ללא איתות קל של שחיקה וקושי, יחד עם מתן, תוך הגשמה עילאית של הרעות והאחריות ההדדית...
...היית אי של מוטיבציה אין סופית, שנדיר למצא כמותה היום.
הצטיינת תמיד באימונים, בצלילות ובכל משימה שהוטלה עליך.
ראינו בך דוגמא למופת, מוביל ומפקד לעתיד ביחידה.
* * *
חבריו: היית אתנו מאז היותך תינוק, גדלנו יחד. התבגרנו יחד, אף אחד מבחוץ לא יבין לעולם ולא יכיר את התחושה הזו - שחלק ממך, מאיתנו - נעלם, מת... איך שאפת למצוינות, לשלמות, מצוינות שהובילה אותך אל הסוף הבלתי נמנע, מצוינות של חבר ולוחם רציני...
...יאיר היה משקיען בצורה מעוררת התפעלות. ואני תמיד עודדתי אותו מהצד, לעשות את הדברים, שרק הוא ידע לעשות. אני זוכר שבאימונים היינו מגיעים לפני כולם והייתי מבקש שיראה לי את התרגיל המיוחד שלו, עם סיבוב הכדור מאחורי הגב. זה היה משהו יוצא דופן. יאיר היה משחק ומפרגן לכולם על המגרש ובגלל זה אהבנו אותו מאד וכולם אהבו לשחק איתו.
...כחייל השקעת הכל. נתת את הדם בכל משימה שקיבלת, והצלחת להגיע להישגים הגבוהים ביותר. היית חזק ואף פעם לא ויתרת. דחפת ומשכת גם ברגעים הקשים.
אנגל, אתה אחד ממליון. אנחנו אוהבים אותך ולעולם לא נשכח אותך.
...תמיד ידעת להגיד את המשפט הנכון בזמן הנכון ובדרך כלל היה מצחיק עד טירוף. בתוך הגוף שלך, שהלך וגדל, היו לך חום ורגש שפעלו שעות נוספות. חלק מזה התבטא בשירים שכתבת וכל אחד שזכה לדבר איתך שיחת נפש, הבין כמה אתה אדם מיוחד, רגשן וחכם... בקיצור מלך עולם.
* * *
מוריו: ...יאיר שנזכור הוא יאיר של מנהיגות, שקטה ובוטחת.
יאיר שידענו, שהיכן שנמצא - אפשר לסמוך יאיר שנתן לנו להאמין שיצא מכל מצב.
יאיר הספורטאי - בגופו ורוחו.
...יאיר שסביבו חום, צחוק, שמחת חיים, הרבה שמחת חיים.... ...יאיר היה שותף לשתי זכיות רצופות של בית ספרנו, במרוץ הגליל בשנים 93'-94'. זכורני כי יאיר התעקש לרוץ את המסלול הקשה ביותר והשאיר את כל מתחריו הרחק הרחק מאחור.
* * *
ליום ה"שלושים" נכתב לזכרו שיר: " י א י ר " / מילים: רפי דברה. לחן: יוסי דברה.
נער היה בהרים/ והוא כאנשי ההרים והוא עז ואיתן כטבע/ שורשיו עמוק בסלע תמיר וגאה כברושים/ ראשו בעננים/ חלם על הים ומרחביו המופלאים/ חלם על הים ומרחביו הכחולים/ אדם מייחל מקווה ואוהב/ והים, הים הוא אכזר...
נער גדל בהרים/ יחדיו חבוקים כמו אחים ועמו היה גם רע/ לוחמים איתנים כסלע אל בין הגלים הם חומקים במעמקים חותרים/ כובשים את הים ומרחביו האפלים/ כובשים את הים ומרחביו המאיימים/ אבד חיוכם ונדם בם הלב/ והים, הים הוא אכזר...
נער נטמן בהרים/ על יאיר העז מסלע החלום נגדע לפתע/ שהיה מאותם הנחושים ובוכים מרה עננים/ אנשים חזקים כמו טרשים ואיתם גם אנשי ההרים/ שאף פעם,/ חבר לא נוטשים!
בים האכזר, זה הים שאכזב/ עד כלות הכוחות, בו, נאבקת אדם/ אבד החיוך ונדם שם הלב/ אך אותך, בן יקר,/ נזכור לעולם!!
נער היה בהרים/ נער גדל בהרים/ נער נטמן בהרים.
* * *
יאיר ישאר חרוט בזכרוננו לעד ודמותו תלווה אותנו לכל אשר נלך, עד עולם.
ההורים האוהבים יונית ויוסף (ג'וחא) אנגל.
ב-17.6.99 נחנך בקיבוץ רמת רחל "מצפה יאיר" יד זכרון ליאיר. המצפה הוקם ע"י העמותה להנצחת זכרו של יאיר אנגל ז"ל.