שרה לוי ז"ל

קורות חיים

שרה, בת מיכאל דלו, נולדה בעיראק בתרע"ח (1918). גדלה בעיראק.

בשנת 1950 עלתה לארץ עם בעלה, ששון לוי, ועם ילדיהם דני (נאג'י) וצדוק. מעט אחריהם עלה לארץ עם רעייתו בנו של ששון מנישואיו הראשונים – ציון.

הם עלו במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה", אחרי שהות במחנה המעבר שוכנו בצריף במעברת תלפיות ושם החלו את חייהם בארץ בתנאי צנע מובהקים – ללא חשמל ומים זורמים. ששון החל לעבוד כשומר במפעל המחצבות במוצא ובעת עבודתו בני הזוג חיו בצריף באזור. שרה ניהלה את בית המשפחה באורח דתי-מסורתי, כשהיא שוקדת על מתן חינוך נאות לילדים ומקנה להם ערכי תרבות, כיבוד הורים וכבוד לזולת.

במוצאי שבת, אור לט' באייר תשי"ב (03.05.1952), חדרו מסתננים למחצבה במוצא כדי לגנוב ציוד. כשנתקלו בשומר ירו בו ובאשתו, וגנבו תכשיטים מהבית. האישה שרה נהרגה במקום ובעלה ששון נפצע קשה.

רק בבוקר המחרת נתגלו בני הזוג ע"י פועלים שהגיעו לעבודה. ששון הובהל לבית חולים אך מת אחרי עשרה ימים.

הרוצחים היו מראשוני ה"פדאיון" - חוליות של ערבים שהסתננו לארץ ממצרים ומירדן על מנת לבצע פיגועים ומעשי שוד ורצח נגד יהודים. החוליה שרצחה את בני הזוג לוי ביצעה מעשי רצח נוספים באזור מוצא לפני שאנשיה ברחו לירדן. בעקבות פעולות אלו הוקמה יחידה 101, ובפעולות תגמול רבות הצליחה מדינת ישראל להילחם במסתננים.

שרה הייתה בת 34 במותה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים. כעבור עשרה ימים נטמן בעלה לידה. בני הזוג הותירו אחריהם שלושה ילדים.