יוחנן נהרי לומניץ ז"ל

קורות חיים

יוחנן, בן חיה וזאב לומניץ, נולד בדרזדן שבגרמניה בי"א בתמוז תרפ"ז (11.07.1927). בשנת 1933 נאלץ האב זאב, שהיה סוציאליסט, להימלט מהנאצים לצ'כיה ובני המשפחה נהגו לנסוע לבקרו מדי פעם, לעתים בשמות בדויים. אחרי שהילדים סבלו מהתנכלויות השכנים בשל היותם יהודים ובני "הבוגד" עברה כל המשפחה לצ'כיה, ובחודש נובמבר 1934 עלו לארץ ישראל והתיישבו בשכונת נוה שאנן בחיפה.

המצב הכלכלי היה קשה, ויוחנן נאלץ לפרוש מן הלימודים ולא סיים תיכון. הוא היה חבר בתנועת "המחנות העולים" והגיע להכשרה בקיבוץ גינוסר, שם התגייס לפלמ"ח. תחילה שירת בפלוגה הימית (הפלי"ם) והשתתף בפעולות של הבאת מעפילים לארץ, אך נאלץ להפסיק פעילותו זו בשל מחלת הברונכיט ממנה סבל.

אחר-כך הצטרף להכשרה בקיבוץ מעוז ונכנס לעבודה בדיר הצאן, ענף שנקשר אליו מאד. במלחמת העצמאות השתתף עם חברי הכשרתו, במסגרת חטיבת "יפתח" של הפלמ"ח, בקרבות בגליל, בעמק יזרעאל, בלטרון ובנגב.

בפלמ"ח הכיר יוחנן את רחל מימון, ועם סיום מלחמת העצמאות החליט להצטרף לגרעין ההכשרה שלה שעלה להתיישבות בקיבוץ צרעה, בפרוזדור ירושלים. חצי שנה אחרי התיישבותם בצרעה נישאו רחל ויוחנן. בצרעה חזר לענף הדיר האהוב עליו, והיה שותף לשיפור מצב עדר העיזים ולהגדלת תנובתן.

ביום שישי כ"ח באדר תש"י (17.03.1950) יצא יוחנן עם עדר הצאן למרעה בסמוך למנזר דיר-רפאת, כשני קילומטר מהקיבוץ. הוא נרצח במכות ובדקירות על-ידי מסתננים ערבים מאזור חברון ששדדו את הצאן. לאחר שלא חזר יצאו חברי המשק לחפשו, ורק בשעות הערב מצאו את גופתו בשדה.

בן 23 היה במותו, נשוי באושר מזה שבעה חדשים. הניח הורים, אישה, אחות ואח. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ צרעה.

שמו של יוחנן חקוק על לוח הזכרון בנוה שאנן.

משפחת אריה זיו ותושבי שכונת זיו בנוה שאנן, מקום מגורי הוריו של יוחנן, נטעו לזכרו, כחודש אחרי הרצח, גן בן מאה עצים ביער המגינים בשער הגיא, וחמישה עצים ליד מחנות-העולים בנוה שאנן.