דברי המג"ד
הפגישה הראשונה עם גדי הייתה מייד אחרי מלחמת יום כיפור. שני נגמ"שים מתקרבים בשעטה ונעצרים מולי בחריקה. מהנגמ"ש הראשון קפץ כאחוז תזז'ת אייל ומהנגמ"ש השני יורד לאיטו גדי. הדובר כרגיל, אייל ומאחריו שותק ומסויג משהוא גדי. מאוחר יותר בהתייעצות על הדרך לביצוע המשימה, הפך גדי לדומיננטי וכאילו כדבר מובן מאליו התקבלו דבריו כתדריך למשימה כמעט ללא ערעור. המעמד הזה זכור לי במיוחד משום שהוא מאפיין את דמותו של גדי לכל אורך דרכו הצבאית. בדרך כלל הוא שומר על פרופיל נמוך, לא מנסה להתבלט, אבל כשזה נוגע לשיטה ואופן ביצוע המשימה תמיד חכינו למוצא פיו.
גדי היה מדביק את כל מי שהיה במחיצתו, בשיגעון הנוף והגיאולוגיה. הרבה פעמים זה גרם לי דפיקות לב מיותרות. היה ברור שאם אני שולח את הצוות של גדי לביצוע משימות במסגרת תרגילים בנגב ובסיני, הדרך לביצוע המשימה תיקח זמן כפול, משום שבאותה הזדמנות נוסעים גם לבקר באתרים שגדי לא מזמן סקר. ושם יש הרצאות וכל הצוות משתתף בחוויית המחקר והסקר שחווה גדי תוך ביצוע מחקרו. לפני מספר שנים היה תרגיל גדול בנגב. גדי קיבל משימה לצפות עם הצוות מ"הר הרוחות". נו ... שלוש שעות לא הצלחתי ליצור אתו קשר באלחוט. אז התקשר אלי אייל והודיע לי שגדי חקר שם לאחרונה ונרגעתי. בדיעבד הסתבר לי שכל הצוות היה עסוק בהשלמת עבודתו של גדי מתוך עניין שגדי הצליח להדביק בהם.
באותו זמן גדי היה אמור לעבור לגור לנטף וזה העסיק אותו מאד. ניהלנו שיחות על הניסיון החברתי המעונין. לא היה לו ספק שהוא ומשפחתו יוכלו לעמוד בניסיון אבל נקרו בו ספקות לגבי משפחות נוספות שאמורות להצטרף מאוחר יותר ואיך זה ישפיע על הדינמיקה של התפתחות הישוב, ומה תהיה התייחסות המוסדות המיישבים למין גוף כזה עצמאי שיקום ויוכיח שאפשר גם בלעדיהם. אותי, בכל מקרה, הרשימה הנכונות שלו ושל משפחתו, לעמוד באותם אתגרים של הקמת ישוב חדש ללא סיוע ולעמוד בכל הקשיים הנובעים מכך. אבל זה בהחלט אפיין את גדי. באחת משיחותי אתו ביקשתי שיקבל מינוי של סגן מפקד פלוגה. גדי דחה את ההצעה על הסף. הוא טען שחשוב לו לשמור על אותה קרבה בלתי אמצעית לחייליו כפי שמחייב תפקידו, וחשוב לו להמשיך בתפקיד ביצועי - מבצעי. כמו כן אינו רוצה את הקידום בצבא המחייב עיסוק בצד הארגוני שאין לו ענין בו. שום שכנוע לא הועיל.
כששמע גדי על הסיורים בלבנון של מטה הגדוד כשנה לפני מבצע של"ג הוא נדלק מייד והשביע אותי שאזמינו לכל סיור כזה. הוא היה מוקסם מהנוף המשגע ומהתופעות הגיאולוגיות הנלוות.
בכל מהלכה של מלחמה אומללה זאת היה עם יחידתו בקו הראשון והיה ברור לי שיש על מי לסמוך.
גדי ראה את השטח במימד הצבאי ובמימד הגיאולוגי ונידב הסברים לכל שומעיו על מבנה השטח ועל השפעת המבנה על התפיסה הצבאית.
לאחר שבוע שוחררה פלוגתו של גדי. אבל הוא ביקש לחזור ולשרת בפלוגה השניה ובדרך זו להעמיק את היכרותו עם השטח בלבנון. הוא ראה בזה ממש מעבדה גיאולוגית. בינתים חלו בשטח התפתחויות צבאיות שאיימו על עורף כוחותינו.
הערתי את גדי בלילה ותדרכתי אותו לגבי אופי המשימה ולאיזה מידע אנו זקוקים ובדחיפות. בדרך לביצוע המשימה עלו שני ג'יפים מהכוח של גדי על מוקשים ... גם במצב הקשה של פציעתו המשיך גדי לדאוג לאנשיו, וחילק הוראות לפינוי. ניסיתי פה לצייר את דמותו של גדי כפי שהצטיירה לפני במספר הבזקים
בתקופת היכרותנו בצבא. אותם הבזקים מציירים דמות ומאפיינים את גדי שכך הכרתי ושכה הערכתי.
תני
דורות