אלבום תמונות
להוריו של ינקל'ה
(1948)
רוצה אני במילים מועטות להשתתף בכאבכם על אבדן בן כה יקר לכם ולעם.
אני נפגשתי עם ינקל'ה כמה ימים לפני שנפל. הכרתיו במסיבות שבהן מתגלה האדם. הוא עדיין לא נרפא מפצעיו שנפצע בכבוש הר-ציון, ראשו חבוש, והוא אחראי על קבוצת פצועים ששוכנה במקום מנוחה.
אך בהגיע שעתו של מקום מנוחה זה, והוא הופגז במאות פגזים שנורו אליו בלא הפסק, מצאתי לפני בחור רחב פנים עם עיניים טובות ונאמנות, חבוש ראש, עומד לפני ומציע את עזרתו ועזרת שאר הפצועים.
התכוננו להתקפת טנקים וחיל רגלים שכבר לחצו בגזרה אחרת. ומבעד לאש הצפופה של הפגזים עבר ינקל'ה ממקום למקום סדר את הפצועים בעמדות, עודד עייפים ובמלה טובה היה מסביר לכל אחד, שבהם תלוי גורל ירושלים. דואג לאוכל ומים, מבקר את אנשיו בכל שעה קשה, ולא מעט עצות טובות נתן לגבוהים ממנו בדרגה.
כולו מסירות והבנה, חלוץ וחיל בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו.
טוב היה לראות ברגעים קשים אלו, נפש יהודית כה פועמת, כה פשוטה בהופעתה, כה חברית ונאמנה! כזה נתגלה אלי ינקל'ה באותו יום.
אמש פגשתיו בבסיס היציאה לפעולה. תחבושתו הוסרה ממנו, הוא חייך אלי ואמר: "הלילה אני כבר יוצא". ובלילה הזה הוא לא חזר.
הוא היה הראשון שפרץ לבסיס שנכבש מקודם ע"י האויב ועתה היה עלינו לכבשו מחדש.
בסמוך לו נפלו חברים, שהוא הובילם לקרב. נפל חברו ירח - בן שלישי שנפל למשפחתו, לוחם אמיץ נגד טנקים, גבוה, משגשג וכולו רנן חיים.
הם נפלו אחד ליד השני. כך ראיתים בחיים, בפעולה, ובמוות.
אנחנו גאים כולנו על בנים כאלו שגדלתם ונתתם לעם.
לעולם לא היינו מגיעים למה שהגענו לולא הנאמנות הלוהטת של בנכם ודומהו. לעולם לא ישכח!
מאיר ח.
מתוך "אחי- יענקל'ה"
מידע נוסף נמצא בתא הנופל בחדר ההנצחה שבבית הפלמ"ח