שמ"ז בנימין ימיני ז"ל

להלן ציטוט קטע מתוך ספרו של מרדכי אולמרט (אביו של אהוד אולמרט) "דרכי בדרך הרבים" בעמ' 165-166, בו מתאר הכותב את פגישתו עם אבינו הי"ד ומתאור זה נלמד על דמותו:
"והנה ביום חורף של שנת 1951 התייצב במחלקה עולה חדש. מישה אבוגוב קיבלו כדרכו, בצורה חברותית. האיש שיטח את רצונו לעלות להתיישבות יחד עם קבוצת עולים, כולם יוצאי תימן. אחרי שיחה החליט מישה לקבוע לי פגישה איתו, מאחר שאיש זה עשה עליו רושם רציני. ביום הפגישה הופיע במלחקה איש צנום, גבה קומה, ראשו ופניו מאורכים, מאחורי אוזניו משתלשלות פיאות, והוא לבוש כחלוץ משנות השלושים. הוא הושיט לי את ידו. 'בנימין ימיני' אמר. ביקשתיו לשבת. מאחר שכבר קיבלתי ממישה מידע מוקדם עליו, התחלתי להסביר לו את המצב, אמרתי לו שתנועתנו אופוזיציונית ושאין באמתחתנו מקומות רבים להציע, ושגם במקומות המעטים אינם נמנים עם הטובים ביותר. השתדלתי בכוונה לצייר לפניו תמונה קודרת, שכן כבר למדנו מנסיוננו שהעולים הסתגלו למציאות הישראלית והיו מחפשים במשרדים של תנועות שונות הצעות טובות יותר או פשוט עבודה לעצמם. בנימין הקשיב בסבלנות, לא הפריע לי בדברי וכאשר סיימתי את הסברי ביקש לענות. וכך אמר בקול שקט ורגוע: 'אני יודע להיכן באתי, אני מכיר את עקרונות התנועה. הנני רוצה להתיישב במסגרת של תנועת החרות. אני גר בין קבוצת אנשים, שחלקם מרוכזים בראש העין וחלקם בכפר אתא'. אני עדין ספקני ושואל אותו מדוע הוא בוחר להתיישב דווקא אצלנו, והוא אומר: 'הייתי בכפר בתימן. הכפר היה מרוחק כ- 10 ק"מ מן העיירה הקרובה ביותר. בשנת 1943 נשלחתי לשען למסור את שעונינו לתיקונים. במקרה ראיתי על הדלפק עיתון עברי. הייתי תלמיד בחדר וכמובן ידעתי לכתוב ולקרוא עברית. שמעתי על יהודים החוזרים לארץ הקודש, אך עיתון עברי? זה היה חידוש עבורי. ביקשתי את השען שיתן לי את העיתון, ומאז ועד יום עזיבתי את תימן קראתי את העיתון. פעם בשבוע הייתי מקבל את העיתון ולאחר שבוע הייתי מוסרו, ומקבל חדש במקומו. העיתון, חייך בנימיני, היה "המשקיף". עברתי את בתי הספר של ראש ביתר, ולכן אני כאן'. ביקרתי עם ח"כ חיים מגורי-כהן אצל האנשים במחנות, שוחחנו עימהם ותשובתם היתה אחת: ' בנימין הוא הדובר שלנו'. אנו הולכים אפוא איתו. וכך באביב 1951, ביום אשר נקבע לעלייה, עלתה קבוצת העולים מתימן למחנה בריטי עזוב אשר קיבל את השם בר-גיורא.