אריה ליב מקלף ז"ל

קורות חיים

אריה-ליב מקלף, נולד בשנת תרל"ו (1876) בבריאנסק, פלך גרודנו שברוסיה הלבנה. עלה ארצה בשנת 1891 בלוויית הוריו, "חובבי ציון" ומשכילים. חינוכו היה ברוח המסורת משולב בהשכלה כללית רחבה.

כבר בשלבי התבגרותו ייעד לעצמו התמחות חקלאית. בשנת 1894 עבר לפתח-תקוה והמשיך בהתמחות מעשית בחקלאות אצל בני משפחתו החקלאים. מוקדי התמחותו היו בציוד חקלאי מתקדם ובאקלים זני מטע ועצי-סרק חדשים.

נשא לאישה את בתיה-חיה בת ר' יחיאל צמרינסקי. לזוג נולדו שמונה ילדים. לאחר נישואיהם הצטרפו לקבוצת החקלאים שנבחרה להקמת המושבה מטולה. הם עלו על הקרקע ב- 1896. חייהם במטולה לא היו קלים: ביום עבודה מפרכת, ובלילות הגנת המושבה ובלימת התקפותיהם של האריסים הדרוזים, שישבו שם לפני רכישת הקרקע. אריה-ליב האמין שיש לנסות ולבנות יחסי כבוד הדדיים, ולכן יזם והשתתף בתחרויות סוסים והטלת כידונים עמם, ומפעם לפעם יצא כמנצח. במטולה נולדו שניים מתוך שמונת ילדיהם - ליש וברק (שמותיהם בהשראת הלוחם להחייאת השפה העברית ותרבותה ומנהל בית-הספר העברי בראש-פינה - ר' י. אפשטיין).

בתחילת 1901 נאלצו לעזוב את המושבה באישון לילה לאחר קרב עקוב מדם עם שכניהם הדרוזים. ממטולה חזרה המשפחה לפתח-תקוה כתחנת מעבר. אנשי הקרן הקיימת, אשר קיבלו מבנק אפ"ק כספים לרכישת קרקע בשפלה, פנו לאריה-ליב כמומחה חקלאות מוכר וביקשוהו שיסייע בידם בבחירת הקרקעות להקמת היישוב חולדה. אריה-ליב גם הדריך את המתיישבים הראשונים בהכשרת הקרקע ובחירת סוגי המטעים המתאימים. אריה-ליב נקרא להקמת היישוב חולדה.

ב-1904 לאחר שבנו את ביתם במוצא, השתקעה המשפחה והקימה משק חקלאי גדול ומעורב. ביתם היה גדול ורחב-ידיים, וב- 25 השנים הבאות גדל המשק ושגשג. שמונת הילדים קיבלו חינוך קפדני, שמחד הכינם כיהודים בעלי מסורת והכרה ועובדי אדמה מסורים, ומאידך הרחיב אופקיהם בהשכלה רחבה ומגוונת ועודדם להמשיך בלימודיהם. מאפייני הבית היו ייחודיים מאוד לתקופה: ספרייה מכובדת של ספרות עברית, מדעית וכללית, שאפילו האנציקלופדיה בריטניקה נכללה בה, וספריית תקליטים ופטפון (יחיד במושבה) שימשו את כולם. ביתם הפך במהירה למרכז חברתי לבני הנעורים במושבה וכלל פעיליות של שירה בציבור ריקודים וטיולים ברחבי הארץ.

ביום שישי י"ז באב תרפ"ט פרצו המאורעות בירושלים ובחברון. השייח של קולוניה, הכפר הערבי הסמוך למוצא, הגיע לבית מקלף ונשבע שלתושבי מוצא לא יארע כל רע. בי"ח באב תרפ"ט (24.8.1929) נפתחה ההתקפה ההמונית, ונחילי אדם תקפו ראשית את בית מקלף. הבן חיים לחם בחירוף נפש.

כאשר נסוג גל ההתקפה הראשון, נשארו שבעה קורבנות טבח, אונס ושריפה: חמישה מהם בני משפחת מקלף, ושניים מהם אורחים. חיים הציל את השרידים - חנה, מרדכי (לימים הרמטכ"ל השלישי של צה"ל) ועצמו מבית מקלף. אריה- ליב, רעייתו ושלושה מילדיו היו בין הנרצחים.

בן 53 בנפלו. הובא למנוחות בהר הזיתים, ירושלים.