טוראי הרולד-צבי ליבוביץ ז"ל

קורות חיים

בן מנדי ויהודית. נולד ביום י"ב בתשרי תש"ז (7.10.1946) בדרום אפריקה. הוא היה מוסיקלי מאוד ובעודו רך כשנים הופיע בקונצרטים וזכה במדליות זהב. בנערותו היה חבר בתנועת הנוער "הבונים". ביולי 1967 עלה לארץ והיה בין עשרות מתנדבים, ממורמרים ומאוכזבים, שאיחרו את מועד המלחמה. כרבים שהגיעו מחוץ-לארץ נחלץ אחרי מלחמת ששת הימים לעזרת היישוב, כי היה מלא מרץ, אמונה והתלהבות ומוקסם מכל אשר ראו עיניו. הרולד היה הראשון מבני משפחתו הענפה שהצטרפו לבני הארץ והם קיוו שהוא יסלול את הדרך לרבים אחרים מאפריקה הדרומית שיבקשו לעלות לארץ. אחד החברים שפגשו בקיבוץ גבעת-ברנר שוחח אתו על "עם במולדת" לאחר אלפיים שנות גלות ועד מהרה נדלק בלבו ניצוץ הרעיון והוא שהדליק בלבו את הבערה הגדולה. אז התברר לו - והוא עדיין מתנדב בימים ההם - כי מצא את מקומו בקיבוץ. תחילה רצה להשלים את ששת החודשים שעליהם התחייב בחתימתו בשעת יציאתו לארץ, והוא היה היחיד מכל המתנדבים שעשה כן. במשך החודשים האלה התגבשה החלטתו וכשהגיעה שעתו לחזור לדרום-אפריקה בתום תקופת ההתנדבות היה כבר מוכר בקיבוץ והוא החליט להישאר. הוא ראה לפניו אתגרים, שנתנו טעם לחייו וביושר לבו ובכנותו הבין כי חובתו למלא את המצוות המוטלות על כל בן הארץ, על אחת כמה וכמה חובת השירות בצבא. לימוד העברית באולפן לא היה מן הדברים הקלים אך הוא עמד גם בכך.

צבי התגייס לצה"ל בסוף יולי 1968. על שירותו לא הרבה לדבר ועל הקשיים בחיי הצבא לא התלונן אף פעם אחת, כי הוא ראה בשירות חובה אלמנטרית. בחופשותיו היה נפגש עם בני המשפחה בקיבוץ, והם שמחו תמיד לקראתו והיו מחכים לבואו בקוצר רוח. הוא העריך מאוד את חבריו במשק והתענין בכל מה שקשור בבניין המשק ובעתידו. הוא אהב ילדים וידע להקדיש חלק גדול מזמנו למענם - בייחוד בזמן חופשותיו. הוא נהנה לנגן באקורדיון לפני החברים, כפי שעשה בתקופת היותו מתנדב, לפני החלטתו להשתקע בקיבוץ. בימי שירותו בילה חורף בנח"ל גולן ובחודשים יולי ואוגוסט שירת באזור התעלה. ליד תעלת סואץ פגע בו כדור אויב ושם קץ לתכניותיו ולחלומותיו לבנות את ביתו בארץ אשר כה אהב. ביום י"ח באלול תשכ"ט (1.9.1969) היה הדבר והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ צרעה בפרוזדור ירושלים, שנוסד על-ידי עולים מדרום-אפריקה. קיבוץ צרעה הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "הרולד".