תפריט נגישות

סמל נדב ישראלי ז"ל

נדב ישראלי
בן 20 בנפלו
בן ציפורה ואילן
נולד בצובה
בה' באב תשל"א, 27/7/1971
התגורר בצובה
התגייס ב-26.11.90
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "גדעון" (13)
נפל בקרב
בי"ב בחשוון תשנ"ב, 20/10/1991
מקום נפילה: מארג' עיון
באזור לבנון
מקום קבורה: קיבוץ צובה

קורות חיים

בן ציפורה ואילן. נולד ביום ה' באב תשל"א 27.7.1971 בקיבוץ פלמ"ח - צובה. נדב נקרא על שם דודו, אחיו אביו, טייס שנהרג.

המשפחה מנתה ארבעה אחים ושתי אחיות. נדב ודן תאומים היו וקירבתם הייתה מאוד חשובה להם. את הלימודים בבית הספר היסודי עברו בפלמ"ח- צובה והמשיכו לבית הספר האזורי "ברנר" שבגבעת ברנר. נדב עסק בשעות הפנאי בהדרכת נוער במסגרת "הנוער העובד" והשתתף במפגשים של נוער יהודי- ערבי. הוא היה מדריך בניצנה, במסגרת המגמה להכרת הנגב.

בתום י"ב שנות לימוד ארגן נדב, בעזרת חברתו דפנה, נוער מבתי ספר קיבוציים ויחד הקימו את פרויקט י"ג, מעין שנת שירות שלישית לפני הצבא, שבה חיו בניצנה ועסקו בלימודי ההיסטוריה והגיאוגרפיה, בחפירות ארכיאולוגיות ובהדרכת נוער מעליית הנוער'. בהיותו בכיתה י"ב השתתף בחוג ליהדות וגילה עניין רב בנושא זה. בעבודת הגמר שלו עסק בפרויקט טכנולוגי מתקדם. הכין עבודה בהכרת תוכנה, קליטתה והתאמתה לצורכי הלימודים בבית הספר. יחד עם כל פעילותו זו בעבודתו הציבורית, מצא זמן לעסוק בתחביבו האומנותי, בצילום, על כך מעידות תמונותיו הרבות. בעבודת המוסך מצא סיפוק רב, הייתה לו תבונת כפיים והרבה אהבה לעבודה זאת.

בשלהי נובמבר 1990 גויס נדב לצה"ל. הוא התנדב לחטיבת גולני, לגרעין בפרויקט "ראשית", עבר את המסלול הטירונות והוצב לגדוד "גדעון" (13) בחטיבה. דרך קשה ומייגעת עבר. נדב, באופיו ידע לשלב את יפי נופי המולדת עם המאמץ הקשה ביותר, ולספר במסע המפרך ביותר על פריחות, ולשיר שירי מולדת שקטים, היה חייל מעולה, בעל יכולת פיקוד והגנה, אדם יודע ספר, דייקן וצייתן, שניתן לסמוך עליו בכל עת. כך העריכוהו מפקדיו לחטיבה.

שנת 1991 התאפיינה בהמשך ניסיונות הפיגוע מצד ארגוני המחבלים באזור הביטחון בדרום לבנון, מול יישובי הצפון. פלוגה ב' מגדוד "גדעון" קיבלה משימה ייחודית תצפית חודרת בשולי אזור הביטחון. הכוח נכנס למשימתו. ביום י"ב בחשוון תשנ"ב, 20.10.1991, נפל נדב בקרב בלבנון. כאשר חזר כוח ממשימתו הופעל מטען צד, שפגע בדופן הימנית של הנגמ"ש. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין בקיבוצו פלמ"ח-צובה. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ושלושה אחים. נדב הועלה לדרגת סמל לאחר מותו.

שר הביטחון דאז משה ארנס שלח איגרת, בה הוא מביע תנחומים למשפחה.

במכתבי התנחומים למשפחה השכולה כתבו מפקדיו: "נדב היה מהטובים שבניניו. החיוך אשר היה נסוך תמיד על פניו, הרצון לעזור לחבריו, הפכו את נדב לאחד החיילים המובילים בפלוגה או ביחידה. משפחת "גדעון" איבדה מהטובים שבבניה. לעיתים נדמה לנו, כי בדור שידע את שואת ישראל ואת מלחמותיה, את המלחמה הבלתי פוסקת בטרור בכל חזיתותיו, מעיק משהו על שיפוטנו, רצף ההתרחשויות הזה. הוא המקשה על חלק מאיתנו את ההבחנה בכך, שבעצם, מאז ומתמיד-מיונתן בן שאול ועד נדב שלנו-הייתה תקומת ישראל תלויה בחרב מעטים מבניה. את המורשת שהשאיר לנו נדב, הסמל, והרוח הזו העשויה ללא חת, הלב החכם צמאי הדעת, האהבה לנוף לציפור ולפרח, האמונה בצדקת הדרך ובטעמה, את כל אלה נאמץ ונשמור לעצמנו, וננחיל אותם לבאים אחרינו. כך מקיימים אנו לנדב מצבה, שחשובה ממנה ואולי יפה ממנה לא נוכל להקים".

הקיבוץ והוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי חברים על דמותו. הקבוצה שארגן נדב בניצנה נקראת נדב לזכרו וממשיכה בפעילות במפעל החשוב שהוא החל בו, בהמשך שירות בהתנדבות לפני גיוס. עוד הונצח זכרו של נדב בסלע בלב המדבר, שהוצב בשדות ניצנה ונושא את שורות שירו של נדב: "בדממה מחרישה זו/אין אתה יכול לשמוע כלום/אלא אם תצעד/צעד נוסף שיובילך/ אל המצוק/אל האינסוף/אל השממה, אל הצייה/אל תוך תוכך".

"יהי זכרו ברוך"

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה