קורות חיים
דוב ("דובא"), בן אליעזר וצפורה (פניה), נולד ביום 18.9.1926 בירושלים. בוגר בית-החינוך על שם חיים ארלוזורוב. שאף להשתלם באוניברסיטה במדעי כימיה ופיסיקה, אולם אך התחיל בלימודים והם הופסקו על-ידי פעילותו הערה ב"הגנה" בשעת הסכנה למולדת. היה מחונן בכשרון מוסיקלי ובקול נעים. ניגן בכינור, חליל והרמוניקה. היה מלא חדות חיים, בעל נפש עדינה, ערה ותוססת. הקדיש הרבה מזמנו לחינוך הילדים בשכונות העוני.
פעיל ב"הגנה" מנעוריו. בראשונה שימש קשר, ואחר-כך - בפלוגות חי"ש. בעל משמעת ובעל אחריות למופת. ניחן בתכונות של מנהיג ונסך בטחון בלב חבריו. מעשי אבות היו בידיו. סבו, אשר על שמו נקרא, השתייך ל"הגנה עצמית" באוקראינה. הוריו וכל בני משפחתו - מפעילי-ה"הגנה" הותיקים ומבין מפקדיה. בפרוץ פעולות האיבה בשלהי 1947 נמצא בשורות חי"ש. השתתף בפעולות ה"הגנה" בסביבות ירושלים ובליווי שיירות. לקח חלק בהבקעת הדרך להרטוב. ניהל שיירה אליה ועודד את משתתפיה בבטחונו ובעוז-רוחו. בבוקר יומו האחרון חשה מחלקתו לעזרת הרטוב הנצורה. המחלקה הותקפה על-ידי המון פורעים ערביים וכיתרוה. התלקח קרב עז. אחדים מהמחלקה נפגעו. עם החמרת המצב התנדב דוב לפרוץ את שורות המתקיפים ולהזעיק עזרה לחבריו המותקפים.
חברו אשר נלוה אליו נפצע ברגלו. דוב גררו עמו, החביאו בתוך באר, והוא עצמו לחם נגד המון ערבים אשר רדפו אחריהם. כל עוד היו כדורים ברשותו דחה את הצעת הערבים למסור להם את נשקו. הוא גם לא קיבל את הצעתם להשאירו בחיים תמורת נשקו ונפל לאחר שאפסו אצלו הכדורים ביום י"ג בטבת תש"ח (26.12.1947). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות על הר-הזיתים.
מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים.